על קצה תהום שלא נגמרת
שוכב עם פני למטה
בוהה בשחור
זורק אבן, ועוד אחת
אוהב את שקט הפגיעה
את הכלום
בפנים, טומן לו הרבה
סקרן לדעת עליו
אבל אין את האומץ לעשות את הצעד
פנימה
כל הימים עוברים לאט
והחופש שלי כל כך רחוק
מפה
שלושה אנשים בחלוקים לבנים
יושבים ומסתכלים
עלי בעין בוחנת
נסיון נואש לאיבחון סופי
אולי משהו דפוק אצלי
הם חושבים שהם יודעים
הכל, הכל
עלי
כל הימים עוברים לאט
והחופש שלי כל כך רחוק
מפה
אל תגידו לי שיהיה בסדר
ואל תבקשו ממני להשתנות
אני מי שאני
ולא יכול אחרת
סגור בין 4 קירות
ודלת שמובילה אל החוץ
האין סופי
כל הימים עוברים לאט
והחופש שלי כל כך רחוק
מפה |
