הייתי אז נער צעיר, בן 15 בקושי, וכבר אז ראיתי שאני שונה
מהשאר.
התבגרתי יותר מהר מהם, הרגשתי את השוני הזה, בכל מקום, וללא
ספק גם החברה
שסביבי הרגישה את השוני הזה. אני זוכר את כל השמות שהדביקו לי
אז: "חננה", "יורם", "מוזר", "מופרע", "סנוב" ואף גרועים
יותר.
אני פשוט מתבייש להעלות אותם על הכתב, כי אז אני פשוט נזכר,
ואני לא מעוניין בכך.
לא עכשיו, בכל אופן. כן, הייתי מן טיפוס מתבודד. לא היו לי
הרבה חברים, למעט אסף,
אותו ילד שכונה "מוזר", בדיוק כמוני, בגלל שהיה תמיד יושב בצד,
ולפעמים אומר משפטים,
שלא תמיד קשורים לנושא העיקרי. אבל זה בדיוק מה שאהבתי אצלו.
שבירת הנורמה הזו,
הצורך להגיד משפט, גם אם הוא לא תמיד "במקום", הרצון הזה
להתבטא, בכל מחיר.
אסף ואני, היינו החברים הכי טובים שאפשר לדמיין. יחד איתו, לא
שמעתי את הכינויים החוזרים ונשנים, שנאמרו ע"י התלמידים
האחרים, ה"פופולאריים". יחד איתו, היינו שני "מוזרים", וגאים
בכך. ואחרי הצהריים, כשהיינו נפגשים, היינו מדברים על הדברים
הכי מוזרים בעולם, ונהנים מכל רגע.
אתם מבינים, עם אסף, לא הייתי צריך להיות מישהו אחר, לשחק משחק
מזויף, של אדם שהוא לא אני.
כיום, אני יודע לחלוטין שאותם נערים בגילי, בבית הספר בו
למדתי, עברו חיים אומללים למדי, כי הם ניסו להיות מישהו שהם
לא. קחו למשל את עומר, הילד הכי פופולארי בשכבה. הבנות היו
שדודות לרגליו, והבנים העריצו אותו, וניסו לחקות אותו בכל
תחום. אם עומר קנה ג'ינס חדש,
למחרת כל הבנים היו מגיעים עם אותו זוג ג'ינס. ואם עומר אמר על
מישהי שהיא "שווה",
הסטטוס החברתי שלה היה עולה באופן מיידי, עד שעומר היה מחליט
שהיא כבר לא, ועובר לבחורה הבאה. אתם מבינים, אלו הם באמת חיים
אומללים, ואסף נתן לי אפשרות לחיות את חיי כמו שאני באמת, בלי
צורך להתחזות לעומר, או לאף אחד מעדת המעריצים ההדוקה שלו,
ואסף ואני חברים טובים עד היום, ואני מודה לו על כל רגע, שהוא
קיבל אותי והעריך אותי, בגלל מי שאני, ולא בגלל תדמית כלשהי
שבחרתי להציג. אני הייתי אני, ואהבתי את זה. נהניתי מכל רגע,
וגם אם במבט
לאחור, אני יודע שנעוריי לא היו חברותיים במיוחד, אני עדיין
גאה בעצמי, ועדיין מאושר, על שהייתי
מי שאני, בלי זיוף, ובלי העמדת פנים. ומה אתכם!? אתם אמיתיים
עם עצמכם ועם הסביבה,
או שאתם מעדיפים לעטות מסיכה, כדי להמנע מפגיעות אפשריות של
החברה הסובבת אתכם?!
נעים מאוד, אני יובל, ואני מוזר. יש למישהו בעיה עם זה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.