אורטל ליעד / בית המצבות |
דמעותיי,
ליד אנשים איך אוכל?
ליד אחר, חשופה כולי
האם אחשוף מערומי לבי?
דמעה רכה נפלה לה על החול
צנחה לה ליד אדם
ליד הקבר, במקום בו הוא דומם.
חשכה נפלה עליי, שחור ואפלה
מצבות רואה בחלומי
אין אור עוד על ביתי.
ומלא שם, בבית המצבות
כשהייתי לראשונה היה ריח של חדש
הפרחים הטריים
כקברים הטריים
וכיום, נבלו להם, ריח של ישן מהם עולה
ובית הקברות מלא.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|