פרק 2

הוא ראה את סופו של היער והביט על פניה של אמו, הוא הפנה את
מבטו לאחור וחשב לרגע שהוא רואה את מבטן המחייך של בנות הכפר.

הנימפה הביאה לאלדרקן חרב פלדה מעוטרת בדיוקן של דרקון ומגן
פלדה מקושט בקשת אלפית, היא הביאה לו  גם שריון מיטריל שמתאים
לחזה כדי שלא ייפגע.


שלושה ימים לאחר שיצא למסעו אל עבר העיר רייזנאי, אחרי שעבר
בדרך עפר עלובה למראה, הוא הגיע לשערה של העיר האנושית. שער
העיר, נראה כעשוי אבן בעל סורגי ברזל שהיו מורמים על ידי מנוף
שנמצא על החומה. ברגע בו עבר בשער הוא נעצר על ידי שומר בשער
שהודיע לו: "בחור צעיר, הכניסה לעיר עם ציוד עולה שלוש זיטראב,
כעת שלם, או תצא מהעיר".
"מה יקרה לי אם לא אשלם, אלא אהרוג אותך בכניסתי לעיר, או, האם
אוכל לשלם לך בדרך אחרת?" שאל אלדרקן את השומר בדרך חצופה
להפליא. לפתע הביט מעלה ושם לב שישנם כעשרה שומרים המכוונים
אליו את קשתותיהם.
"כמו שהנך בוודאי רואה, אני איני לבדי פה בשער, אך אני חושב
שאוכל להכניס אותך בעד משהו..." השומר הביט לעבר המיטריל
והושיט את ידו לעבר אלדרקן.
אלדרקן צחק לרגע והושיט אל השומר שלוש זיטראב והוסיף "בסך הכל
רציתי לראות את תגובתך, זוהי הפעם הראשונה בה אני יוצא מהמקום
בו נולדתי, וגם, אני נהנה לשמוע את תגובותיהם של האנשים איתם
אני מדבר בצורה זו. אני מקווה שזה לא מפריע לך, אדוני
השומר?".
השומר הגניב חצי חיוך והנהן בראשו. מיד הכניס את אלדרקן אל
העיר. בכניסתו לעיר הוא ראה דבר מה מעניין ומוזר -  כל בית
בעיר זו עשוי היה אבן (הוא, שהגיע מכפר של נימפות, היה רגיל
שאבנים הן נימפות האבן עצמן), בצידה של העיר, בדיוק מולו, עמדה
טירה גדולה. מספר רחובות הבדילו בינו לבין הטירה, בתוך העיר.
מהרגע בו נכנס אלדרקן לעיר הוא חיפש במספר חנויות היכן נמצא
בית הספר ללוחמים, והבין שישנם מספר בתי ספר ללוחמים המגיע
לעשרים.
לאחר שלושה ימים של שינה בפונדק העירוני וחיפוש אחר בית ספרו
הוא מצא את המקום ומיד נכנס לחדרו.
בחדר היו רק שתי מיטות, שתי תיבות וארון בגדים עשוי עץ, הוא
פגש שם עוד אדם צעיר  שצבע עורו היה שחור, אלדרקן העריך כי
גובהו של הבחור היה כ-1.95 ואז החליט להציג את עצמו במקום
לבהות בגודלו של הבחור, הבחור הציג את עצמו בחזרה והתברר כי
שמו הוא רוג'וס ניקלוקן.
"מאיפה הגעת ביבשת, רוג'וס?" שאל אלדרקן את רוג'וס ושם את חרבו
בתיבה ואת תיקו על הרצפה. תשובתו של רוג'וס הפתיעה את אלדרקן,
כשהוא אמר לו שהוא הגיע אל בית הספר בכדי להיות גלדיאטור,
והוסיף שהוא גר ביבשת קלנסולי. אלדרקן הופתע, הוא לא ידע שאל
בית הספר נרשמים גם אנשים מיבשות אחרות.
השיחה שלהם נקטעה על ידי צופר חד ורועם. רוג'וס, שהבין את
הסימן, אמר לאלדרקן שעליהם ללכת לחדר האימונים עם הציוד שלהם.
ברגע שהם נכנסו אל חדר האימונים, הם ראו כחמישים אנשים שחיכו
להם ולעוד מספר מאחרים בשביל תרגיל הבוקר. ברחבי החדר נשמעו
מספר מלמולים ושיחות חרישיות ולפתע נשמעה תקיעת שופר. השתררה
דממה בחדר, נשמע רק קולו הרם של מפקד הקבוצה: "בוקר טוב לכל
הלוחמים המתלמדים, אנא התכוננו לאימון הבוקר שיימשך שעתיים,
אחריו, תהיה הפסקה קצרה שתימשך כחצי שעה ואז יתחיל אימון
הצהרים בנשק של פנים מול פנים ואימון זה יימשך ארבע שעות בלבד.
לאחר מכן תהיה הפסקה של עשרים דקות וארוחת צהרים למשך 30 דקות
ומיד יהיה השיעור התיאורטי שיימשך כשעה, לאחר מכן תהיה לכם
הפסקה נוספת ואז כיבוי אורות, התעוררות מחר, בזריחה. אם למישהו
יש שאלות -  שישאיר אותן לעצמו". המפקד לקח אותם אל השער
האחורי של העיר שממנו מגיעים לעבר ההרים ופקד על כולם להתחיל
לרוץ מסביב לעיר כשכל הציוד עליהם. לאחר השעה הראשונה נראה היה
כאילו כל האנשים בקבוצה חוץ מהמפקד ועוזריו עמדו ליפול
מרגליהם, המפקד נעצר והסתובב אליהם ונשמעה תקיעת שופר וצעקת
"עמוד דום" מהצד האחורי של הקבוצה.
"אתם קבוצה של נמושות! אבל לא נורא, אני מאמין שבתוך חודש
נהפוך אתכם לקבוצת הלוחמים הטובים ביותר מבין כל קבוצות
הנמושות האחרות" אמר המפקד והציג את עצמו המפקד רניאן. נשמע
קול צחוק מאחד האנשים בצד האחורי בקבוצה.
רניאן נכנס אל הקבוצה ותפס את האדם הראשון שראה עם חיוך, הוציא
אותו מהקבוצה, זרק אותו על הרצפה ושאל: "מה מצחיק כל כך בחור?"
בקול עצבני למדי והוסיף: "השם שלי?", הבחור על הרצפה  ענה
למפקד "לא אדוני, צחקתי בגלל שאמרת שאנחנו נהיה הטובים ביותר
בין הנמושות".
המפקד שלף קשת ארוכה ושם מטרה במרחק תשעים וחמישה מטרים מהמקום
בו שכב הבחור וצעק על הבחור לקום כי הוא מלכלך את מדיו בשביל
כלום. ברגע שהבחור קם עם חיוך על פניו, המפקד שאל את הקבוצה:
"מי חושב שהוא יוכל לפגוע במטרה מכאן?" התלמידים התמהמהו מעט
עם התשובה והורמו מספר ידיים, ביניהם היה גם אלדרקן שאומן בקשת
אצל הנימפות. בעוד המפקד הסתכל על מספר הידיים, שאל: "זה כל מי
שחושב שהוא יכול לפגוע? כל מי שהרים את הידיים עימדו בשורה
ונסו לפגוע". הקוסם של הקבוצה שכפל את המטרות, ואז המפקד אמר
"כל שאר הקבוצה, תרוצו סיבוב נוסף סביב לעיר וכשתסיימו את
הסיבוב ותחזרו לכאן. אני רוצה שיהיו עשרה חצים לפחות בכל מטרה"
והסיט את פניו לעבר הקשתים, והוסיף: "כשתגיעו, אני רוצה
שתחליפו אותם והם יעשו חמישה סיבובים נוספים סביב לעיר, ושלכם
יהיו לפחות שלושה חצים בכל מטרה, כעת, זוזו", המפקד שלח את
הרצים להתחיל לרוץ ושלח איתם חמישה מעוזריו כדי שהקבוצה לא
תרמה. הוא עצמו נשאר עם הקשתים ועזר להם מעט, בעוד הקבוצה
השניה החלה לרוץ. אלדרקן טען חמישה חצים וירה אותם בתוך עשרים
שניות. הוא פגע עם ארבעה מהם והחמישי נחת לצד המטרה. הוא שאל
את המפקד אם זה בסדר, המפקד לא ענה אלא רק פער את עיניו
בהשתאות בתשובה לשאלתו של אלדרקן. תוך דקה נוספת, המטרה של
אלדרקן התמלאה בשלושים חצים. המפקד שלח אותו לרוץ את הסיבוב עם
אחד מעוזריו. ברגע שאלדרקן יצא, הוא ראה את רוג'וס מגיע לקו
הסיום ראשון, מספר דקות לפני שאר הקבוצה. בזמן הריצה העוזר אמר
לאלדרקן שהוא ירוץ שמונה סיבובים ולא חמישה כי המפקד רוצה
לבחון את כוחו.
בסופו של דבר, אלדרקן סיים חמש דקות לאחר שאר הקבוצה של
הקשתים. הוא ורוג'וס נקראו אל חדרו של המפקד לשיחה קצרה.
ברגע שאלדרקן ורוג'וס הגיעו אל חדרו של המפקד הם התיישבו
והקשיבו לדבריו.
"רוג'וס, אלדרקן, אתם שניכם הגעתם לתוצאות מדהימות כבר
בשיעורכם הראשון! אם תשרדו את אימון הצהרים, אני מאמין כי
תוכלו להעלות את ציון הקבוצה והחדר, כי כפי שאתם בוודאי
יודעים, ישנו משחק בין החדרים. כל חדר צובר נקודות על פי
הישגיו ומקבל בעבור זה כסף ורשות לצאת לעיר לקניות, ומכיוון
ושניכם באותו חדר אני מאמין כי בתוך שבוע תוכלו לעלות רמה
ממתחילים אל רמת המתקדמים. עכשיו, יש לי שאלה: רוג'וס, בא כדי
להתאמן כגלדיאטור,אני צודק?, אבל אלדרקן, איני מבין מדוע אתה
באת?".
"אני נשלחתי כדי לאמן את עצמי ולהיות חזק לפני שאהפוך לשכיר
חרב,בכדי שאוכל להתחזק. בעתיד, התכנון שלי הוא למלא את הייעוד
שלי שהוא לשרת את אחת מהאלות בביתה הפרטי, איני מורשה לומר
איזו אלה, האם זה בסדר, המפקד?" ענה אלדרקן והסתכל על חדרו
המרהיב של המפקד ומבטו ננעץ במוט עץ שזהר בכחול שהיה מונח על
מדף באחד הקירות. אלדרקן תהה לעצמו אם זהו קסם אלפי.
"אני מבין, כעת, ישנה שאלה קטנה נוספת שעליי לשאול את שניכם:
מהו כלי הנשק שאתם טובים בו מקרוב?, אני רואה, שאתה, אלדרקן,
נועץ מבט במטה הלחימה שלי, אבל האם אתה מיומן בשימוש במטה בעת
קרב? ואתה רוג'וס, באיזה נשק אתה משתמש?" שאל המפקד את רוג'וס,
שהופתע מפנייתו הישירה של המפקד.
"אני חושב, המפקד, שחרב ארוכה ומגן הם הנשקים מקרוב איתם אהיה
טוב, האדון ששלח אותי אמר שיש לי קורדינציה רבה".
"בסדר, כעת, צאו להפסקה, נשארו לכם רק עוד עשר דקות" אמר המפקד
לשני הלוחמים המתלמדים המתחילים.






                                         

הדרקון יצא מהמערה והחליט שאם עליו להיות לבד, עליו לפעול לבד
ולגדול לבד, אז כדאי שהוא ישרוד לבד.
מי שחושב שלשרוד במערה מוקפת יער עבות זה דבר קליל, כנראה
טועה, ברגע שדראקוס יצא החוצה מהמערה שלו הוא הבין שלשרוד לבד
זה לא דבר קל כל כך,כי הוא, בן 9 וחצי, אינו יודע מה הם החיים
מחוץ לו ומכיר רק את השפה הדרקונית והמדוברת,שיעזרו לו. כך,
יצא למסעו בגיל צעיר כל כך.
הוא שינה את צורתו לבן אדם, לבש גלימה ירוקה אשר הייתה במערתו
ולקח כידון מוזהב וגרזן פלדה ויצא ליער.
החיה הראשונה שהוא ראה הייתה ארנבת, אחרי שהוא צד אותה, היה
עליו להכין ממנה פרווה ועורות, להפריד בינם ולהכין בגדים כמו
שהיו לאביו.
לאחר יומיים בהם ניסה להפריד את הפרוות בהרבה דרכים, הוא ראה
את הספר שבעזרתו אביו לימד אותו כיצד לקרוא מונח על ערמה של
ספרים.
ברגע שהוא פתח את אחד הספרים, הוא ראה תמונות רבות של יצורים
וחיות והסבר של שתיים-שלוש שורות על כל אחד מהם.
כעבור שש שנים, בהן הוא רק קרא ספרים על העולם שמחוץ למערתו
וסייר בסביבת המערה, הוא הבין כי עליו להתחיל להתרגל להילחם,
הוא ראה הרבה בגדים אנושיים  שנראה כאילו הגנו עליהם ממכת חרב
או גרזן.
הוא רצה שגם לו יהיו שריונות אז הוא החליט ללכת לעבר הטירה
שנראתה באופק.
הוא גילה במערתו כי ישנם מספר תיקים, נשקים והרבה זהב-עליו הוא
ישן.
הדרקון החל לארגן לעצמו תיק, ובו מזון, פרוות, זהב מועט המגיע
בערך למאתיים מטבעות, כידון וגרזן.
ברגע זה, הדרקון לבש על עצמו מעיל עורות, מכנסיי עור פשוטים
ומן רצועות עור אשר החזיקו את כידונו, כידון עץ קטן שהיה כמעט
בגודלו, גרזן עץ עם להב פלדה שאיתו הוא תכנן להילחם ולכרות
עצים.
מספר שקיקי עור מלאי זהב שהכילו בסך הכל 200 מטבעות זהב נמצאו
על חגורתו ומספר סכינים נמצאו בצד השני של חגורתו, מכיוון ולא
היו לו נעליים והוא לא שינה צורה באופן מלא, נשארו לו הרגליים
הדרקוניות והזנב וכנפיו.
הוא סגר את מערתו עם דלת עץ פשוטה אותה הכין שבועיים קודם לכן,
והחל ללכת לעבר הטירה האנושית כדי להבין את חיי היצורים החכמים
האחרים (שלא כמו ארנבות וזאבים, הוא הניח כי ישנם יצורים חכמים
אחרים חוץ מדרקונים).
הדרקון אדם הצעיר (דרקון ששינה צורה לאדם אבל לא הצליח לעשות
זאת במלוא הצורה), החל לעוף לעבר הטירה ונחת בשטחים השייכים
לה, והחל ללכת לכיוונה.
ברגע בו עבר בשערי העיר השומר עצר אותו והודיע לו "בחור צעיר,
שלם 3 זיטראב וכנס לעיר, אם לא, אני מניח שכדאי שתצא מכאן"
הדרקון אדם המופתע זינק לאחור ושאל מהו הזיטראב עליו השומר
מדבר.
השומר הופתע מזה שהדרקון אדם הצעיר לא ידע מהו זיטראב והסביר
"זיטראב זה המטבעות בהן משתמשים בעולם,3 מהן יקנו לך את הכניסה
לעיר", הוא הראה לו את שלושת פיסות הזהב שקיבל מהאיש שעבר לפני
דראקוס. דראקוס הושיט לעבר השומר מטבע זהב ושאל "מטבע זה שונה
מפיסות הזהב, עליי ללכת אל הבנק ולהחליף את הכסף, אבל נראה לי
כי הוא גדול יותר מהזיטראב שהראית לי, אתה חושב שהוא בסדר
במקום הזיטראב?".
השומר הסתכל על מטבע הזהב שבכף ידו של דראקוס ואמר שהוא בסדר,
חייך ונתן לדראקוס לעבור בשער.
כשדראקוס נכנס לעיר הוא ראה לא רק בני אדם, הנמצאים בספריו אלא
ראה גם:   גמדים, מינוטאורים, אלפים ומספר יצורים אחרים אותם
לא זיהה.
ברגע שהוא נכנס לאחת החנויות כדי לחפש איפה הבנק נמצא, אמרו לו
"ילד, הבנק נמצא קרוב לכאן", המוכר יצא מחוץ לחנותו כדי להראות
לדראקוס והצביע על בניין גדול שישבו בכניסתו שני שומרים ששמרו
עם כידונים.
דראקוס אמר תודה למוכר והלך לעבר הבנק עליו הצביע המוכר, ונכנס
לתוכו לאחר שהשומרים בכניסה הורידו ממנו את הסכינים, הגרזן,
והכידון.
הדרקון אדם הצעיר נכנס לתוך הבנק והלך אל אחד הפקידים שהראה
הכי פחות עסוק, ושאל "סליחה, אדוני, אתם מחליפים פה כסף?",
הפקיד נעצר לרגע מדיבורו עם פקידה אחרת ושאל "איזה כסף אתה
רוצה להחליף?, בכל העולם משתמשים רק בזיטראב,  לא?" וצחק קצת
והסתכל לעבר השקיקים של דראקוס.
דראקוס הוציא מספר מטבעות זהב והניח אותם על הדלפק. הפקיד בהה
במטבעות, וביקש מדראקוס לחכות לרגע בעוד הוא הולך לקרוא למנהל
הבנק.
דראקוס הסתכל על רהיטי הבנק וראה שגובה התקרה בבנק היא בגובה
שלושים מטרים וישנה כיפת אבן גדולה על הגג ומספר חלונות זכוכית
מקובעים שם, על הרצפה היו מספר עציצים גדולים ומספר אנשים
המסתובבים בבנק.
דראקוס שמע לרגע  אנשים מאחוריו והוא הסתובב, הוא ראה שאדם
בוגר בעל זקן לבן בוחן את אחד המטבעות ואז הוא אמר לפקיד לקרוא
למישהו מהאוניברסיטה.
דראקוס שאל את האיש בעל הזקן הלבן מיהו והוא ענה לו שהוא
המנהל.
המנהל שאל "אדוני הצעיר, מאיפה לך מטבעות אלו?, איני מכיר אותם
וזהו אחד מהבנקים הגדולים ביבשת".
דראקוס, שידע שישנן מספר יבשות בעולם המגיע לשמונה, שאל על
איזה יבשת המנהל מדבר.
המנהל צחק לרגע וענה "זוהי יבשת קוריאנוס, היבשת העשירה ביותר
במחצבי טבע כמו: עץ, זהב, כסף ואפילו יהלומים".
ברגע בו סיים המנהל סיים לדבר נכנס לבנק הפקיד ועוד אדם זקן
מאוד שנראה כי הזקן הלבן שלו מגיע עד על בטנו, ונראה היה כאילו
הוא האדם האנושי הזקן ביותר.
"שלום לך אדוני המנהל, בחור צעיר, הכסף איתו הבנק הסתבך
בהערכתו הוא שלך, אני צודק?" האיש זקן בחן מקרוב את הכסף ואמר
"כסף זה הוא מלפני תשע מאות שלושים וחמש שנים, אני מעריך כי כל
מטבע כזה, שווה בערך כשלושים זיטראב, כאן על הדלפק יש חמישה,
אך כמה ישנם בכלל, זאת רק אתה יודע, לא?" הזקן הפנה את מבטו
לעבר דראקוס.
"עליי, יש עוד מאה וארבעה מטבעות כאלו, האם זה נחשב הרבה?, אם
כן, אז אני רוצה רק מאה כאלו להחליף".
המנהל והארכיאולוג פערו את מבט עיניהם והסתכלו אחד על השני.
הפקיד נתן לדראקוס שלוש מאות זיטראב, מהקופה בבנק, ולאחר
שדראקוס לקח את הזיטראב, הוא ביקש "יש לי רק בקשה אחת מכם, אל
תספרו לאף אחד על הביקור שלי בעיר ובבנק, איני רוצה גנבים
שיעקבו אחרי, אני בטוח שאתם מבינים אותי".
המנהל, הפקיד והארכיאולוג הבטיחו שהם לא יספרו לאף אחד ודראקוס
יצא מהבנק.
השומרים נתנו לו את נשקו והציעו לו לקנות שריון, ברגע שדראקוס
יצא מהבנק הוא החל ללכת לעבר החנות בה הוא היה מקודם לכן ושאל
את המוכר "האם אתה מוכר שריוניות, ברצוני לקנות כמה דברים".
המוכר הסתכל לעבר שקיקיו המלאים של דראקוס והנהן.
"איזה נשק או שריון ברצונך לקנות?" שאל המוכר, הסתכל לעבר מדפי
השריונות, והוסיף "שריון עור, לוחות,  קשקשים, שרשראות?, ואיפה
ברצונך להניח אותם, חזה, רגליים, קסדה, ידיים, כנפיים, במקרה
שלך" המוכר הביט בכנפיו האדירות של הדרקון אדם הצעיר בעוד
דראקוס הביט על השריונות.
"אני חושב שאני רוצה שריון עור לכל הגוף לא כולל קסדה, כמה זה
יעלה לי לדעתך?" שאל דראקוס את המוכר, והוא בתשובה לשאלתו של
דראקוס חישב את הבקשה בקול "אני מעריך ששריון עור לחזה שווה
חמישים זיטראב ועוד שיריות רגליים וידיים וצוואר שווה בסך הכל
מאה זיטראב, ככה שבסך הכל זה שווה מאה וחמישים זיטראב. עכשיו,
צריך גם להתאים שריון זה לגופך".
לאחר כמה מדידות גופו של דראקוס המוכר נתן את שריון העור
לדראקוס ושאל "אדוני,האם תרצה גם קסדה?" שאל המוכר לאחר
שדראקוס לבש את שריון העור המלא לגופו, דראקוס הנהן ואמר
שברצונו לקנות קסדת פלדה שתכסה את כל פניו חוץ מעיניו ופיו.
המוכר נתן לדראקוס קסדה דומה לזו שהדרקון אדם הצעיר תיאר ואמר
"סך הכל, אדוני, השריון והקסדה יעלו לך מאתיים וחמישים זיטראב,
ועוד מדידות, אני אמכור לך הכל במאתיים ושבעים זיטראב",
לדראקוס שלא היה איכפת במיוחד לבזבז את כספו כך קנה את השריון
והקסדה במחיר אותו הציע המוכר, ולא ניסה כלל להתמקח.
ברגע בו יצא מהחנות הוא הלך לחנות האספקה, קנה אוהל והלך חזרה
למערתו.
במערה, הוא שהה כחמש שנים נוספות ובהגיעו לגיל עשרים והחליט
שעליו לצאת להרפתקה.






























פרק 3


הם ראו כי בחצר ההפסקה כי רוב האנשים מכל הקבוצות, עומדים מול
מתקנים מוזרים בהם היו מטרות, וכל פעם שפגעו במטרה, קיבלו עשר
נקודות, או אנשים שהיו במתקני ריצה, בהם כל קילומטר קיבלו חמש
נקודות. על המשחקים היו אנשים רבים, אבל היו גם שישבו בצד
וקראו איזה ספר כלשהו.
אלדרקן ורוג'וס הלכו לעבר המתקן בו היו המטרות, הם חיכו מספר
דקות ותוך כדי התעניינו מה הם המספרים שמקבלים עבור כל מטרה בה
פוגעים והבינו שאלו נקודות עבור החדרים, בעבור כל מטרה בה
פוגעים למשך דקה מקבלים עשר נקודות וישנן כעשרים מטרות שונות.
כשהגיע תורו של אלדרקן הוא פגע בכל המטרות תוך חצי דקה, ואז
העבירו אותו אל מתקן המתקדמים. במתקן המתקדמים היו שלוש מטרות
במרחק מאתיים וחמישים מטרים, ונותרו לו רק שלושים שניות בכדי
לפגוע במטרות אלו.
כשהגיע תורו של אלדרקן לפגוע במטרות אלו, הוא ירה ופגע רק
בשתיים מן המטרות ולכן לא זכה בפרס הגדול- להתמודד מול שליחי
בתי הספר האחרים, בתחרות אחת גדולה,בקולוסאום הגדול.
נראה כי שבזמן שאלדרקן ירה, רוג'וס הלך לעבר המקום בו רצים
והצליח לרוץ בסך הכל,  חמש מאות ק"מ בריצה הכי מהירה שלו.
נשמעה צפירה חזקה ואז הלכו השניים לעבר חדר האימונים בנשק של
פנים מול פנים.
באולם האימונים נראה כי כל קבוצות המתחילים התאספו ביחד.
המפקדים של כל קבוצה עמדו בשורה ומנו ביחד עשרה מפקדים (בכל
קבוצה היו חמישים וחמישה חייליים).
המפקדים עברו בין כל קבוצה וחילקו את המתחילים לזוגות, אלדרקן
היה נגד מישהו בשם קרלאן שנראה כבן גילו של אלדרקן אך הוא היה
נמוך מאלדרקן בארבעים וחמישה סנטימטרים. כשהחלו להילחם, אלדרקן
הבין שהמפקדים חילקו את הלוחמים לפי כוחם, וכנגדו הביאו את
הלוחם הטוב ביותר שמצאו.
לאחר שני הפסדים לקרלאן, אלדרקן הבין כי עליו להתחיל ללחום
ברצינות, ואז הוא הצליח סוף סוף להגן מספר פעמים מפני מכותיו
של קרלאן.
לאחר הפסדו השלישי הוא הלך להחליף את נשקו למוט לחימה ולפתע
החל לנצח את קרלאן במהירות רבה למדי. להפתעתו של אלדרקן, חרבו
של קרלאן נשמטה מבין ידיו באמצע הקרב ואחרון ואז מוט הלחימה של
אלדרקן פגע ברקתו של קרלאן והוא נפל על הרצפה והתעלף.
ברגע זה אלדרקן שם לב שמספר גדול של אנשים החל מקיף אותם,
אלדרקן שמע קריאות חזקות ואז פונו התלמידים, והגיעו ארבעה
מהמפקדים, אלדרקן רכן לעבר קרלאן ואמר משהו בחולשה "כעת, הנך
אמור להיות מלא כוח ורפואה, קרלאן" ואלדרקן ראה שמסביב לידיו
הייתה הילה כחולה ואז נפקחו עיניו של קרלאן.
לאחר שיעור הלחימה היה השיעור התיאורטי והוא נגמר בלא דבר יוצא
דופן מלבד ששמו של המורה היה סר ג'ונס.
בהפסקה, אלדרקן ורוג'וס הלכו לעבר מתקני האימונים של המתקדמים
ועברו אותם לאחר חצי שעה.
ברגע שנגמרה ההפסקה, רוג'וס ואלדרקן הלכו לעבר חדרם.






                                         

דראקוס ארגן לעצמו תיק, ובו כידון עץ בעל חוד פלדה כחול, וחרב
זוהרת בכחול אשר עד היום בו הוא ארגן את דבריו הוא השתמש בה
כמנורה, חוץ מהחרב והכידון, הוא לקח ממערתו גם משקפת, מנות
מזון ואגרופן.
הוא החל להצמיח את קשקשיו ואז הוא שמע פיצוצים מעברו השני של
ההר בו הוא גר, הוא החל לטפס על ההר ותוך כדי הוא גם שמע
פיצוצים נוספים. כשהוא סיים לטפס הוא ראה שני יצורים לוחמים
אחד בשני, והאזור היה מלא בפגמים. לא להאמין עד כמה פיה
וגובלין יכולים להשפיע על הסביבה כשהם נלחמים, כל רצפת הקרב
הייתה קפואה, היו מספר פיצוצים ובורות בכל האזור, מספר חצים
היו מפוזרים באזור ומגנו של הגובלין הונח על הרצפה.
דראקוס ראה את הקרב ביניהם ואז הוא שם לב שהקרב נעצר למספר
רגעים כשהפיה אמרה משהו בשקט שנשמע כמו שיר כלשהו והגובלין
חיפש משהו בתיקו.
הוא, שלא ידע מדוע המלחמות קיימות אך ידע שכוחו גדול, קם וצעק
"עיצרו, הפסיקו להילחם".
הגובלין נעצר וכך גם הפיה, כי הם שמעו את הדרקון בשפת המקור
שלהם (goblinish and fairies language).
דראקוס פרס את כנפיו האדירות ודאה לכיוון הפיה והגובלין, שניהם
שאלו בלי לחשוב על זה לרגע "דרקון?, מי אתה בחור צעיר?" ואז
הבינו שלא הבינו אותם כי הם סיבכו את מילותיהם ואמרו זאת בשפת
המקור שלהם. הפיה חזרה ואמרה זאת  בשפה המדוברת כדי שהדרקון
יבין אותם, והגובלין אמר זאת בשפה הדרקונית
Dragonish)) אותה הבין יותר טוב.
הגובלין והפיה הורידו את נשקיהם, ודראקוס החל לומר "אני הוא
דראקוס רדדרגגון קיירן הראשון, האם תצאו איתי למסע, במקום,
להרוס את הצד האחורי של מערתי, איני רוצה אויבים, רק חברים.
מדוע שניכם נלחמים?" שאל לבסוף.
הפיה הנהנה בראשה ושאלה "מדוע, אתה מדבר בשפות המקור שלנו אך
אינך מבין אותן?" הגובלין חייך למשמע השאלה בעוד הוא התיישב על
גזע עץ שהייתה על הרצפה והפיה התיישבה על ענף עץ.
"אתם רק שומעים אותי מדבר בשפתכם, מעולם לא הבנתי את שפת
הגובלינים או הפיות".
הם הלכו לעבר מערתו של דראקוס והוא שאל לשמם ובחן אותם.
הפיה נראתה כך:
צבע עיני הפיה היה סגול, שיערה היה בגוון כחול - ירוק צבעה היה
בהיר למדי, גובהה היה כארבעים ס"מ והוא העריך שמשקלה הוא של
כחצי קילו, מלבד זאת היא הייתה יפה מאוד ובגדיה שהיו, ורודים,
בהקו באור השמש ונראה הי כי ישנה אבן חן כחולה נוצצת שחוברה
לשרשרת על צווארה, בנוסף היו לה זוג כנפיים שקופות שנראו
לדראקוס כשבריריות מאוד.
הגובלין שהיה כמעט ככל שאר אחיו הגובלינים, נראה היה כך:
עיניו היו בצבע שחור-כתום, היו לו מספר שערות בלבד על
ראשו,צבע עורו היה ירוק-חום וגובה היה כ-1.35 גבה נחשב גדול
יחסית לגובלין, לכן דראקוס העריך כי גובלין זה היה חצי גובלין
ולא שלם. בגדי הגובלין היו גלימה ירוקה כהה ופיסות עור אשר
כיסו את עבר מינו ורגליו ובחזה שלו.
הגובלין הציג את עצמו כאייגזנייאן והפיה הציגה עצמה כשיארה.
לאחר יומיים מיום היכרותם הם יצאו למסע הראשון שלהם ביחד.








פרק 4

לאחר חמישה ימים של הצטיינות, הוצע לרוג'וס ולאלדרקן לעלות רמה
אל רמת המתקדמים, מיד, הסכימו השניים לעלות רמה, מכיוון ונמאס
להם להיות הטובים ביותר מבין המתחילים והם רצו קצת תחרות.
"אתם מבינים, שאם תהיו מתקדמים, אתם תפסיקו ללמוד איתי,
ותתחילו ללמוד עם המפקד סר ג'ונס והמפקדת רינראה ליטס. כעת לכו
לחדר האימונים בו נפגשנו לראשונה ושם תפגשו באימוניהם של
המתקדמים".
רוג'וס ואלדרקן יצאו מחדרו של המפקד רניאן והלכו לכיוון חדר
האימונים הראשון, המסדרון בו הם עברו היה עם בערך עשרים
שריונות אבירים מכל צד ועל המגן של כל אחד צוירו סמלי בתי הספר
שיש בעיר בה הם גרו (רייזנאי).
כשהם הגיעו לחדר האימונים הם ראו עשרים וחמישה לוחמים עומדים
בקבוצה עם הציוד שלהם ומחכים לבוא המפקדים, בין הלוחמים היה גם
רניאן שנופף לעבר רוג'וס ואלדרקן ואמר להם להתקרב."אני לומד
כמוכם אצל המתקדמים, כעת יהיה לכם קרב המבחן כדי לבדוק אם
תתאימו לקבוצת המתקדמים".
הלוחמים ארגנו מעין זירה בה היה על אלדרקן ורוג'וס להילחם, שני
לוחמים גדולים דחפו את אלדרקן ורוג'וס לתוך הזירה ובצידה השני
של הזירה נכנסו שני לוחמים שנראו לאלדרקן מוכרים.
הלוחם לבש גלימה כחולה עם כוכבים כסופים ושריון שרשראות שבהק
בכחול והיה עם חרב ענקית אותה החזיק בשתי ידיו ומגפיו היו
עשויים פלדה שקופה, בנוסף הייתה עליו קסדה אשר הסתירה את פניו
ואפשר היה לראות רק את פיו ועיניו.
הלוחמת לעומתו לבשה שריון לוחות מלא והחזיקה אלת ברזל גדולה
בידה האחת ובידה השניה החזיקה אלת ברזל נוספת, קסדתה הסתירה את
פניה אך ראו שהיא ממין נקבה בגלל שערה הארוך הכסוף, גלימתה
הייתה חומה ונראה היה שהיא הגלימה העתיקה ביותר בעיר.
נראה היה כי הלוחמים שעמדו מחוץ לזירה, הימרו כולם על הגבר
והבחורה מכיוון ונראה היה כי לרוג'וס ולאלדרקן יש נשק ושריון
במצב עלוב לעומת הלוחמים המעולים שעמדו מולם.
אלדרקן היה לבוש שריון חזה עשוי מיטריל (אך איש לא ראה זאת),
הייתה עליו חולצת עור חום ומכנסי עור פשוטים, מגפיו היו מגפי
עור פשוטים ומטה הלחימה שלו היה שייך לבית הספר, הוא הושיט
לרוג'וס את חרבו ומגנו שהיו בתיקו.
רוג'וס לבש שריון שרשראות על החזה, הרגליים והידיים, מגפיו היו
מגפי פלדה והיו לו כפפות ברזל. עכשיו, נוספו לו גם חרב עשויה
פלדה מעוטרת בדיוקן דרקון ומגן פלדה מעוטר בציור של קשת
אלפית.
נשמעה צפירה חדה ואז נשמע קול חזק אומר "הלוחמים הנמצאים בזירה
הם רוג'וס ואלדרקן שעכשיו מנסים להתקבל לקבוצת המתקדמים ונגדם
יש את המפקד סר ג'ונס, והמפקדת רינראה ליטס. חוקי הקרב פשוטים,
על אלדרקן ורוג'וס לשרוד בקרב למשך עשר דקות, מותר להשתמש
בקסמי רפואה וכל יכולת אחרת שיש ללוחמים, יש שאלות?".
רוג'וס ששמע את המילה יכולת, שינה את צורתו למינוטאור והלוחמת
לבשה את הגלימה החומה ונעלמה, גם אלדרקן השתמש ביכולותיו שלו
והצמיח קשקשים בכל מקום בגופו חוץ מהחזה והראש והצמיח את
כנפיו.
אלדרקן שאל את שאלתו היחידה "מותר לי לעוף?", ורוג'וס שאל אם
מותר לו לעזור לאלדרקן וההפך.
"מותר לך לעוף אם זו אחת מיכולותיך, וכן, מותר לעזור אחד לשני"
השופט אמר.
הקרב החל, הנשק נשלף, אלדרקן החל להילחם כנגד סר ג'ונס, מטה
הלחימה של אלדרקן נעצר על ידי חרבו של סר ג'ונס והם התרחקו אחד
מהשני.
לאחר ארבע דקות בהן נלחמו סר ג'ונס ואלדרקן ולא פגעו אחד בשני
, אלדרקן ראה כי המינוטאור הגדול נופל על הרצפה וכי השריון שלו
שבור לחתיכות ומפוזר בכל האזור, המינוטאור התקפל מכאבים ואז
החלה הלוחמת להתקרב אל אלדרקן וסר ג'ונס.
אלדרקן ירה כדור אש לעבר האזור בו הייתה הלוחמת והיא התגלגלה
בהפתעה ונחתה על הרצפה. אלדרקן החל לשיר מספר שירים והחל לעוף
באוויר כלפי מעלה ולעבר כיוונו של המינוטאור.
סר ג'ונס הסיט את הגלימה שלו ושלף קשת וירה חץ לעבר גבו של
אלדרקן, אלדרקן בתגובה שבר את החץ עם זנבו והגיע אל המקום בו
שכב רוג'וס.
הילה כחולה נהייתה סביב למינוטאור  ואלדרקן הרגיש כאילו משהו
צועד מאחוריו, מיד הוא התגלגל הצידה וראה אחת מאלות הברזל
פוגעת ברצפה, במקום בו עמד לפני רגע.
אלדרקן עצם את עיניו והרגיש כי משמאלו אלת ברזל נוספת עומדת
לפגוע בו והוא תפס את העץ אשר מחזיק את כדור הברזל והפיל את
הלוחמת על הרצפה ואז הוא כבר ראה אותה.
התברר לו כי עברו שבע דקות מאז התחלת הקרב וכי סר ג'ונס היה
שכוב על הרצפה והמינוטאור עמד לידו.
אלדרקן קם והחל להילחם עם הלוחמת, דקה לאחר מכן היא הפילה את
אלדרקן על הרצפה אבל אז, המינוטאור נגח בה והפיל אותה על
הרצפה, מחוץ לזירה.
כעבור עשר דקות מתחילת הקרב נשמעה צפירה והקרב נגמר, כל
הלוחמים אשר הימרו על הלוחם והלוחמת, התעצבנו על ההפסד של
המפקדים, ושני הלוחמים היחידים שהימרו על אלדרקן ורוג'וס,
צחקו, והושיטו את ידם לעבר רוג'וס ואלדרקן וצחקו, האנשים
שניצחו בהימור היו רניאן ועוד לוחם שהציג את עצמו כסליקנאסור,
סליקנאסור נראה כך:  
צבע עיניו של סליקנאסור היה לבן, שיערו היה כסוף והגיע עד
לצווארו,צבע עורו היה בהיר,הוא היה נמוך יחסית לשני הלוחמים
המתקדמים החדשים, וגובהו היה 1.65,הוא היה רזה למדי, ובגדיו
היו בגדים פשוטים, אך סכינים היו פזורים לאורך כל גופו, היו לו
שני פגיונות ארוכי על הגב, שתי חגורות חוברו על כתפיו בצורה
אלכסונית והיו על כל אחד מהם חמישה עשר סכינים שנועדו לזריקה,
במגפיו היה סכין בכל מגפיו, ארבעה סכינים היו על חגורתו (זו
שהחזיקה את מכנסיו) ועל ירכיו שני סכינים נוספים.

אחרי שנפגשו עם סליקנאסור,הם שוחררו לחדריהם, וקיבלו מתנה,
יציאה לעיר מתי שהם ירצו.
כשהם הגיעו לחדרם, רוג'וס החל לדבר עם אלדרקן "אני מצטער שלא
אמרתי לך שאני חצי מינוטאור, פשוט, לא סמכתי עליך. מה היו
הקשקשים האדומים אשר היו על גופך, הכנפיים והזנב? אתה דרקון?"
אלדרקן חייך למשמע השאלה וחייך חיוך רחב, והנהן.
"אני חצי דרקון וחצי נימפה, יש לי אח תאום, שאני לא יודע היכן
הוא נמצא,אני יודע שאבא שלנו לקח אותו, ואני נשארתי אצל אימי,
הנימפה. בוא נצא מחר לעיר, אני צריך לעשות שם כמה דברים".








                                             

דראקוס, שיארה ואייגזנייאן הלכו לעבר הטירה של הלורד קינודאון.
אייגזנייאן אמר לדראקוס ולשיארה שהם אולי הקבוצה המוזרה ביותר
בעולם, הפיה צחקה ודראקוס חייך למשמע הבדיחה המוזרה של
הגובלין.
כשהם הלכו ביחד, הם הלכו כך: גובלין הולך לצד אדם, ופיה קטנה
יושבת על כתפו של האדם.
יומיים לאחר שהם יצאו, הם הגיעו לקצה היער וכבר ראו את הטירה
מולם, הגובלין הושיט לדראקוס מאה פ"ז ואמר לו ללכת לקנות שני
סוסים בעבורם.
"למה עליי ללכת לקנות את הסוסים בלעדיכם? "שאל דראקוס את
אייגזנייאן.
"אתה הולך לבד כי אני גובלין והיא פיה, אתה בצורת אדם, בגלל זה
אתה הולך לבד" אייגזייאן ענה והסתכל לעבר הטירה, דראקוס לקח את
הכסף מידו של הגובלין ונכנס אל העיר, הוא קנה שני סוסים ואוהל,
בעד חמישים וחמש פ"ז והלך אל מחוץ לעיר, כשהוא הגיע אל היער,
הוא ראה דרקון ירוק עף לכיוון העיר ושורף את השער.
"תתחבאו, אנחנו לא צריכים בעיות עם דרקונים ירוקים" אמר
הגובלין וקפץ להתחבאות מאחורי סלע בתוך היער, הפיה התחבאה
איתו, ואז דראקוס אמר "תשכח מזה, אני רוצה להילחם נגדו, ככה
אני אתאמן עוד".
דראקוס עף לעבר מערתו, שינה צורה לדרקון אדום בגודל עשרים
מטרים ופרס את כנפיו העצומות שגודלן היה חמישה עשר מטרים לכל
כנף, והוא הלך לעוף לעבר הטירה.
כשהוא הגיע, הוא ראה כי העיר כבר חצי שרופה והדרקון הירוק נעצר
מלשרוף את העיר ועבר להסתכל על דראקוס שרק הגיע.
דראקוס ירה כדור אש לעבר הדרקון הירוק ואז הירוק נפגע מההדף
ונטרק על חומות העיר.
"מדוע אתה תוקף אותי? אני אתן לך חצי ממה שאני ארוויח אם תעזור
לי במקום לתקוף אותי" אמר הדרקון הירוק.
"לא תודה, אני מעדיף להרוג אותך ולהמשיך לשמור על העולם
מדרקונים טיפשים כמוך" אמר דראקוס וירה כדור אש נוסף לעבר
הירוק אך פספס הפעם.
הירוק נהם לעבר דראקוס והחל לירות שלושה כדורי אש לעבר דראקוס,
הראשון שבהם פגע בדראקוס והוא נפל מחוץ לעיר על שטחי החקלאות
של העיר.
לאחר דקה בה ירו הדרקונים אחד על השני, עף קלשון קרח מהיער
לעבר הכנף הימנית של הירוק וקרע אותה, הדרקון התרסק בתוך העיר
והתגלגל מכאבים על האדמה.
דראקוס ירה על הדרקון הירוק חמישה כדורים נוספים ואז החל לתקוף
את הירוק מקרוב עם הציפורניים הענקיות שלו.
הדרקון הירוק נהרג ודראקוס נכנס לתוך היער ושינה את צורתו לבן
אדם.
 הוא רץ לעבר המקום בו היה עם הגובלין והפיה וראה את הגובלין
רכוב על הסוס ואת הפיה עושה מדיטציה.
"מה קרה כאן, אייגזנייאן, ומה שיארה עושה?" שאל דראקוס את
אייגזנייאן והסתכל על הפיה.
"שיארה עושה מדיטציה, כדי למלא את כוח הקסם שלה(mana), למה
תקפת את הירוק, מה יצא לך מזה? אבירים בטירה עלובה שישמחו אם
תגיע שוב כדרקון? או ישנאו אותך, כי הרסת להם את החקלאות
והחומות, אל תעשה את זה שוב" הגובלין צעק על דראקוס והוסיף
בצורה רגילה "עכשיו אתה פגוע מהאש שלו, לך לישון לידה, אני
אשמור".
כעבור ארבע שעות בהן הוא ישן, הוא התעורר והם החלו לצאת לעבר
היבשת רזינאס,  בה נולד דראקוס אצל הנימפות.








פרק 5


אלדרקן ורוג'וס קיבלו חמש מאות זיטראב על הצטרפותם ליחידת
המתקדמים של המפקדת רינריאה ליטס ועוד מאה זיטראב בסך הכל על
כל מה שעשו במתקנים.
הם יצאו אל השוק והלכו למצוא לאלדרקן מטה לחימה טוב יותר.
לבסוף, אחרי שבדקו מחירים ומוטות, הם קנו מטה לחימה שמקודש
בברכת אלת האופל ויש לו היכולת להשמיד כל יצור אור במספר מכות
מועט.
והוא עלה להם את רוב כספם, חמש מאות וחמישים זיטראב, ואז הם
הלכו לקנות לרוג'וס קסדה בעד החמישים זיטראב הנותרים.
בדרך חזרה לבית ספרם הם שמעו צעקה של ילדה קטנה מתוך סמטה
ונכנסו לתוכה.
בתוך הסמטה הם ראו מישהו אונס ילדה קטנה בת שמונה בערך, רוג'וס
נהם "היי, עזוב אותה ותתעסק עם מישהו בגודל שלך" לשמע המילים,
האיש עזב אותה ושלף את חרבו ומתוך הצללים יצאו שני שודדים.
"ומה תעשה לי אם אני לא אעזוב אותה?" שאל הבחור כיוון את חרבו
אל רוג'וס.
"היי,קילטנוראי, אני מסכים עם האיש הזה, תעזוב את הילדה ונלך
לשדוד אותם" הוא נעצר והאיש השני הוסיף "קילטנוראי, בוא נקרע
להם את הצורה" הראשון שדיבר שלף גרזן ענקי ומפחיד, השני שלף
שבאריה דו ידנית ענקית ואז שני הבריונים ריכזו את הכוח שלהם
וגדלו לממדים עצומים.
"רוג'וס, אני לא יודע מי מהם מפחיד יותר, האנס או שני הענקים"
אמר אלדרקן ושניהם שלפו את נשקם.
"היי, קילטנוראי, ושניכם, בואו נעבור מקום, לאף אחד מאיתנו לא
נוח להילחם פה" אמר רוג'וס והסתכל לעבר שלושת השודדים.
הבריונים צחקו ואז כל אחד מהם הסתכל לצד אחד, שניהם ריכזו את
הכוח שלהם והם ריסקו שני בתים קרובים, עם אגרופים ושאלו "עכשיו
נוח לך רוג'וס?" וצחקו.
הבריון עם הגרזן תקף את רוג'וס והוא בתגובה הדף את הגרזן וקפץ
אחורנית, החרב הישנה של רוג'וס נסדקה ושניה לאחר מכן היא
נשברה, רוג'וס שלף את חרבו החדשה ואמר לאלדרקן "בוא נתקוף את
קילטנוראי, אולי הם יברחו", אלדרקן הנהן ונכנס בין הבריונים
והנחית את המטה על ראשו של קילטנוראי והפתיע אותו במהירות בה
עבר את שני הבריונים.
"היי, טיילסור, בוא נעוף מכאן, נכין את עצמנו, ונקרע אותם בפעם
הבאה בה ניפגש איתם" אמר הבריון עם החרב לבריון עם הגרזן.
הבריון עם הגרזן אמר "דינאייוס, אני מסכים". שני הבריונים דחפו
את אלדרקן ורג'וס על הרצפה וברחו משם.
ברגע בו קם אלדרקן הוא הלך לעבר הילדה והרים אותה, ואמר לה
לחזור אל הוריה, והיא רצה ונעלמה.
"רוג'וס, מה הייתה היכולת ההיא שאיתה הם גדלו כל כך?, הם היו
בערך בגודל שני מטר וחצי".
"אני חושב שקוראים לזה יכולת של טנק, הם חכמים, אני מקווה שלא
נפגוש בהם עוד".
"תאמין לי, אני איתך" לאחר שדיברו הם הלכו בחזרה לבית ספרם.





                                       

היום הולדת של דראקוס הגיע,הוא בן עשרים.
דראקוס, שיארה והגובלין נכנסו לתוך אחת החורשות במרכז היבשת
רזינאס. החורשה הייתה בעלת עצי אלון מדהימים ביופיים ובמרכזו
היה אגם קטן בעל מפל מים מרהיב ביופיו.
הם התיישבו ליד האגם והגובלין דג דגים בזמן ששני האחרים נרדמו
על שפת האגם,  לאחר כשעתיים נשמעה צעקה חדה ואז נורה חץ לעבר
הגובלין, אייגזנייאן שבר את החץ במכת חרב אחת לפני שהוא הגיע
אל גופו. מאחד העצים קפצו שתי דריאדות ושאלו "מה מעשיכם כאן,
הרפתקנים ארורים, שצדים את אחיותינו?" הדריאדה הצביעה על דג
ששכב על האדמה ליד רגלו של אייגזנייאן.
הדריאדה השניה בחנה את הקבוצה וכשהיא הגיעה אל דראקוס היא קפצה
אחורנית ושאלה "האם אתה הוא אלדרקן או אחיו?".
שיארה הביטה בדראקוס ושאלה אותו "מי הוא אותו אלדרקן עליו
הדריאדה מדברת?".
"אני הוא דראקוס, אחיו של אלדרקן, איך זה שאת מכירה את אחי, בת
היער?" ענה דראקוס בקצרה.
הדריאדות הביטו אחת על השנייה ואמרו לחבורה לעקוב אחריהן, לאחר
מאתיים מטרים של מעבר בין עצים סבוכים הגיעו החבורה והדריאדות
לאגם נוסף שעפו ניצוצות קסומים על המים.
"ריזאנה נימפת המים בואי אל שפת האגם" צעקה אחת הדריאדות.
נראו מספר בועות בתוך מי האגם ואז יצאה אישה יפהפייה ללא
בגדים מהמים, ושאלה "מדוע חזרת אלדרקן, אמרתי לך ללכת לעיר
ריזנאי, מדוע לא הלכת לשם?".
הגובלין חייך למראה האישה ודראקוס ענה "אני הוא דראקוס, בנך,
לא אחי התאום, איפה היא אותה עיר בשם ריזנאי, ולמה אחי הלך
לשם?".
"דראקוס? הרוצח? אחיך הלך לשם כדי ללמוד בבית ספר ללוחמים,
העיר עצמה, היא במרחק יום רכיבה, או שלושה ימי הליכה מהחורשה
שלנו, עכשיו, ספר לי מה רצונך דראקוס?" ענתה ושאלה את שאלתה
הבאה.
"אנחנו סתם עוברים כאן, לא התכוונו לפגוע ביער או בנימפות
והדריאדות אשר בו" ענתה הפייה במקום דראקוס ושאלה "מהו שם
מפקדו של אלדרקן, גבירת המים?".
"שמו הוא רניאן ושם המפקד השני שלו הוא סר ג'ונס, עכשיו, פייה
צעירה וגובלין צעיר הואילו בטובכם לצאת מהחורשה אל שביל העפר
המגיע אל רייזנאי וחכו לבני, עליי לתת לו מספר דברים במתנה".
הפייה והגובלין החלו להתרחק בליווין של עשר דריאדות, ודראקוס
הלך אחרי אימו לכיוון המפל.
"עליי לתת לך אותם דברים כמו שנתתי לאחיך, אז קח" היא נתנה לו
חליל, מיטריל, חרב דו ידנית המעוטרת בסמלו של הדרקון וקשת ציד
קסומה, והוסיפה "עכשיו לך אל חבריך והיפגש עם אחיך הצעיר".
דראקוס הלך לכיוונם של אייגזנייאן ושיארה בליוויה של אימו.
כעבור יום רכיבה הגיעו החבורה אל העיר רייזנאי ושילמו דמי
כניסה של תשע פ"ז, כשהם נכנסו הם מיד הלכו לעבר הפונדק כי כבר
הייתה שעת לילה.
ביום למחרת הגובלין יצא לעבוד, והפייה התיישבה על כתפו של
דראקוס והם הלכו לעבר בית הספר ללוחמים בו עבד המפקד רניאן
והמפקד סר ג'ונס.
כשהם נכנסו התברר להם כי הם נכנסו בדיוק בזמן ההפסקה וחיפשו את
אלדרקן, דראקוס שמע כמה קריאות אלדרקן, אבל לא הסתובב כי הוא
הניח שמחפשים את אחיו.
"היי,אלדרקן, למה אתה לא מקשיב לי, ומה היצור שיש לך על הכתף?"
שאל בחור נמוך למדי שגובהו היה בערך 1.65.
"מי אתה, ומה אתה רוצה ממני, ומדוע אתה קורא לי אלדרקן?" שאל
דראקוס וחיכה לתשובתו של הבחור בעל העיניים הלבנות.
"אתה לא אלדרקן? סליחה אדוני, אתה פשוט נראה דומה לו מאוד, אתה
קרוב שלו אולי?" שאל הבחור בעל העיניים הלבנות ואז דראקוס ענה
לו "אני אחיו של אלדרקן, יש לך מושג איפה הוא? אם אתה לא יודע
איפה הוא אבל אתה תראה אותו, תגיד לו שדראקוס רדדרגגון קיירן
חיפש אותו וכרגע הוא מחכה לו בפונדק אגרוף הפלדה".
"אחיו של אלדרקן? לא ידעתי שיש לו אח, בסדר, אני אגיד לו"
האיש בעל העיניים הלבנות הסתובב ואז נשמעה צפירה חזקה והוא החל
לרוץ אל אחד השערים.
דראקוס ושיארה יצאו מהמבנה של בית הספר והחלו ללכת לעבר
הפונדק.
פרק 6

"קדימה, נגמרה ההפסקה, מתחילים את אימוני הלחימה, תתחילו לזוז"
צעקה המפקדת רינריאה על הלוחמים שישבו ולא עשו כלום.
"היי אלדרקן, רוג'וס עצרו לרגע" קרא סליקנאטור כשהחלו להילחם
ביניהם, והוסיף "פגשתי מישהו שטען שהוא אחיך, אלדרקן, למען
האמת אני האמנתי לו הוא דומה לך מאוד אבל הייתה לו פיית יער על
הכתף,הוא קרא לעצמו דראקוס, הוא ביקש שתבוא לדבר איתו בפונדק
אגרוף הפלדה".
שלושת הלוחמים נעצרו ואז רוג'וס שאל "לדעתך הוא אחד מהשודדים
שתקפו אותנו? אלה שהגדילו את עצמם".
"לדעתי  זה לא אחד מהם, אני לא חושב שיש להם סיבה להילחם נגדנו
שוב, אבל יכול להיות שזהו אחי הגדול כמו שסליקנאטור אמר" ענה
אלדרקן ולפני שהוא הספיק להמשיך נשמע פיצוץ רציני קרוב לבית
הספר.
נשמע קול שיעול ברמקול בית הספר ואז נשמע קול "כל לוחמי בית
הספר המתקדמים והבוגרים מתבקשים לצאת אל החומות כדי להגן על
העיר משודדים ושני דרקונים כחולים".
כל המתחילים ברחו לחדריהם, מסתבר שאם היו חושבים על האנשים
הפחדנים בבית הספר היו מבינים שאסור לומר דרקונים.
המתקדמים והבוגרים לבשו את השריונות שלהם והחלו לצאת מבית הספר
בריצה לכיוון החומות.
כשאלדרקן יצא מבית הספר הוא ראה שהחומה הצפונית שבורה והרבה
שודדים נכנסו לעיר עם שבאריות שלופות.
אלדרקן, רוג'וס רניאן וסליקנאטור רצו לעבר מספר שודדים שעמדו
מול פונדק ונלחמו בשומריו, השלט של הפונדק סימן שזהו פונדק
אגרוף הפלדה.
אלדרקן ורוג'וס עמדו פנים מול פני עם שודד שפניו מכוסות היו
ברעלה וחרבו הענקית הייתה שלופה כבר.
אלדרקן ירה כדור אש לעבר פניו של השודד הענקי ואז רוג'וס קפץ
על הבטן של השודד ושיסע אותה עם חרבו.
הדרקון הכחול הראשון נכנס לעיר והקפיא רבע מהעיר בתוך מספר
דקות, לפתע נראה דרקון אדום צעיר יחסית יוצא מהיער ויורה כדור
אש על הדרקון הכחול.
נשמעו צעקות כשהדרקון הכחול התרסק על רצפת העיר ואז נורה כידון
קרח לעבר כנפו של הדרקון הכחול השני וגם הוא התרסק על הרצפה.
"בוא רוג'וס, נצא מכאן ואתה תרכב על גבי" אמר אלדרקן ואז שניהם
יצאו מהעיר לכיוון היער, כשהם הגיעו ליער הקרוב, אלדרקן שינה
את צורתו לדרקון אדום ואמר לרוג'וס "שנה את צורתך למינוטאור,
ככה העיר לא תדע מי רוכב על הדרקון".
רוג'וס שינה את צורתו והתיישב על גבו של אלדרקן ואז הם יצאו
מהיער כשהם מעופפים לכיוון העיר.
כשהם הגיעו אל העיר נראה היה כי העיר נהרסה לחלוטין, הדרקונים
הקפיאו חצי ממנה בעוד החצי השני נהרס על ידי השודדים.
דראקוס ואלדרקן הגיעו אחד אל השני אך לא היה להם זמן לפגישות
מרגשות, הזמן קצר והמלאכה מרובה: הם הרגו ביחד את הכחול הראשון
שלהם, ואז נורו עשרות חצים לעבר הדרקון השני והפילו אותו שוב,
דקה לאחר מכן האדומים הגיעו והרגו גם אותו ואז ברחו לכיוון
היער.