טל אביבי / אל תוך הנצח |
נותר עוד כאן איתי
פנים ניבטות מקירות לבנים
זיכרון בנבכי מחשבתי.
כל מי שצעד אל עבר האינסוף
עודו הולך עמי
פסיעות רגליו בתוך ראשי
קולו צליל חלומי.
כל מי שנישקתי בנשימתו האחרונה
עודו נוגע בי
מגע שפתיו צרוב בלחיי
ידיו עוד אוחזות גופי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|