|
כל מי שנמוג אל תוך הנצח
נותר עוד כאן איתי
פנים ניבטות מקירות לבנים
זיכרון בנבכי מחשבתי.
כל מי שצעד אל עבר האינסוף
עודו הולך עמי
פסיעות רגליו בתוך ראשי
קולו צליל חלומי.
כל מי שנישקתי בנשימתו האחרונה
עודו נוגע בי
מגע שפתיו צרוב בלחיי
ידיו עוד אוחזות גופי. |
|
|
"בהתחלה חשבתי,
'טוב, זה רק
סלוגן אחד. רק
אחד לא יעשה
נזק.' אבל אחרי
הסלוגן האחרון
הם אמרו לי: 'מה
דעתך? רוצה עוד
אחד?' אז חשבתי
'בטח, זה רק עוד
סלוגן אחד...'
אבל הם המשיכו,
עוד ועוד
ועוד!!!"
מתוך: "איך
התמכרתי
לסלוגנים". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.