New Stage - Go To Main Page


הלכתי עם חברה שלי ברחוב, היא הוציאה סוכריית טופי מהכיס,
הורידה את העטיפה ואכלה אותה. "רוצה גם?" היא שאלה. עשיתי כן
עם הראש. היא נתנה לי סוכרייה. אני אוהב למצוץ את הטופי שלי,
לא ישר לאכול אותו, פשוט למצוץ את הסוכרייה ורק אחר כך לאכול
אותה. חברה שלי הסתכלה עלי במבט מוזר, הסתכלתי עליה בחזרה.
"מה?" שאלתי אותה.
"אתה מוצץ את הטופי שלך?!" היא שאלה המומה, כאילו אפשר לחשוב
מה עשיתי.
"כן, אז מה?" עניתי לה בחצי שאלה.
"לא חשוב" היא אמרה והתחילה למלמל משהו.

היא התחילה לעשות לי פרצופים וכל זה הוביל לריב ענקי שבסופו
חטפתי סטירה ונפרדנו. שבוע אחר כך ראיתי אותה הולכת ברחוב עם
החבר החדש שלה. הם הלכו ואכלו טופי. הסתכלתי עליה, התמקדתי בפה
שלה, היא מצצה את הטופי.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 16/11/99 4:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אסף גריסמן

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה