מאיה גולדי / מראה |
בדקה של שתיקה, 60, שותקים.
חודר כמו קור לעצמות,
רעד וצמרמורות
אותי עכשיו עוזבים
ופלאשים בי משתקפים
הולכים ומתקהים.
מלבן לקצה אפור,
מארמון לאפר.
מרגישה כי בי הוא זר.
והאורות בשלהם,
ממשיכים לחזור למראה.
מראה ששותקת -
מראה שלא מראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|