|
שדות ירוקים וטל זך אשר גוהר מעליהם הוא אהבתי
בכך מתבטאת תפיסתי.
האנשים אינם מרכיבים אותי ,הם מנסים ללטף אותי ואני בשלי.
מנסים לחדור אליי ,לקטלג אותי ובכך להגיע לקטרזיס.
אני במנגנון הגנה משודרג מונע מהם.לא נותן להם להתקרב
אם אתה חש ברבים אתה נשרף...
תמיד סברתי שאם אצליח להסביר את עצמי בצורה נאותה אוכל לקבל
הכרה סביבתית,מעין תווית של "הוא בסדר" מהחברה.
עתה גיליתי שלמרות הניסיונות לשתף טוב לי עם עצמי.
כל כך הרבה זמן לא קיבלתי חיבוק אמיתי,חיבוק שיפרק את המכאובים
וייתן קצת מנוס ממדאובי לב .הבנות באות והולכות שואבות את הצוף
אך לא מספקות דונג.
אולי אתם ,אולי אתם... |
|
|
"כל מי שעומד
מלפניי, מאחוריי
ומשני צדדיי,
הוא העומד".
אחת, שתיים,
שלוש...
ואולי הכוונה
שמישהו/י באמצע,
ולא שלוש, אלא
לפחות ארבעה
זכרים מכל
עבריו/ה
(ואבריו/ה)?
לאלוהים
פתרונים,
ולאלוהות
פתרונות.
ת. ריסים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.