נכמרו רחמי על מנוסי האמת,
שהתפקרו בין רגע, טבולים בקול הדם וצעקת השקט.
ידך צעיף חורף בוחשת ברסיסי אצבעות הרקיע מתאבכת לי
ושמי מתכסף, נעטה בסלע, עוד קצת. עוד מעט.
אבל, שכחתם לשמוע את שקר זנב החתול.
ובעצם זה מה שעשה אתכם לעזבנים ולמשקרים בעצמכם, ובמיוחד
לעצמכם |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.