|
פוסע בשבילים אפלים
נעול בחדר חשוך
כלוא בתוך סיוט
נושם ונעלם מהנוף
בוקע ונמס
נולד ומתמוסס
בועט בקרום ומנסה לשרוט
ולמרות זאת לא יכול לשלוט
נאבד בשביל
מסתתר בצל ברוש לילי
נחבא מאור הירח
ואז, כמו עוף לילי
מתחיל לעופף במרום
מעל זוג אוהבים בעירום
מכוסים מסיכות צועדים חרקים
לנהר העמוק נופלים וטובעים
נסחפים בזרם לעבר השביל
שטים בנהר לעבר ברושים
נחבאים בין צללים
אני, נע כה מהר
כמו סוס שדוהר
ואז אני שואל ותוהה
היכן אני בכלל
ומה אני עושה
ואז, כמו עוף לילי
נפגע מקרן שמש ונופל
שוכב פצוע ליד ברוש
זוחל לעבר המים
אבל היכן אני לא אדע
אולי בנהר תפתר החידה
ובמים אני טובל את ראשי
ונסחף בזרם לעבר ברושים
ושוב להיכן ומאיפה באתי
לאן אני שוחה ונמוג?
בנהר אני טובע
צפות רק נוצות
לאור היום שעולה
רק הנוף מתגלה
נפרש שומם וריקני
נטול שמחה וחיים
רק נהר ועצים
והנוצות כסימני חיים
כעצמות מאובנים
נעות עם הזמן
שטות על גלי התמיהה
הים, אני וברושי
הצל הלך לחפש אותי
וניתק מהברוש
והלך מהברוש
ונפל לנהר הזורם
טובע גוסס ונמס והנוף מתרוקן ונמק
האדמה נבקעת
ועץ מתעקם
שמיים מתקמטים והצמח נובל
ורק השמש מיבשת ושורפת
והנהר חותך את הנוף כמאכלת
ואז הוא יבש ונבקע
ואלוהים לקח
את כל מה שברא. |
|
טיפ מד.ה. לורנס
לקוראי הבמה:
"אל תקשיבו
להצהרותיו
הדידקטיות של
הסופר, אלא
לזעקות החרישיות
של גיבוריו,
בשעה שהם תועים
ביערות האפלים
של גורלם."
משיח בגופייה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.