לבד, ריקנות מוחלטת שאופפת את כל הגוף, זועק לאהבה איך אין קול
עונה.
דממה שממחישה את גודל הבדידות, הלב מתכווץ, מתחנן, רק לדבר
אחד, לא יותר.
ואז היא מגיעה, הלב יוצא אליה, מלטף את גופה במילות אהבה. נותן
את כולו, לה ורק לה.
והיא משיבה אהבה, והלב מאמין. ואז מתעורר, זו רק אשליה, מסרב
להאמין.
נועלת את לבה, מסרבת לאפשר לו להיכנס לכותלי אהבתה, אך מאפשרת
לאחר, והוא נשבר.
נשבר כגל שהתנפץ על המזח לאחר שספינת האהבה חלפה, נשבר אך
מתאחה.
ושוב הריקנות, תחושת הבדידות, הרצון האין סופי לאהבה, והצפייה
שזו תבוא, שתגיע, ותהיה אמיתית וכנה. כמוהו, שמחכה רק לה אך לא
יודע היכן למצואה.