עמית גלילי / כרוניקה של לילה לבן |
לילה הולך ומתמעט
את החושך בחדר מפיץ
השחר יבוא כעת
כמה זמן אני חולם בהקיץ?
מסתכל על גוף ישן
חולמת, מיתרים רפויים
אצבעות של אור מלטפות,
מחליקות את הקמטים
הצל מחבק וגוהר
מקבל עוד מימד,
הבוקר נכנס וחודר
מדליף את קולו מן הצד
מתהפכת לצד השני
חושפת גו מפותל
שד קטן, חושני
סומר בקור מעורטל
יש רק רגע, דקה, בדל שבריר
נשימה עמוקה ופנימית
הלילה חומק אלי קיר
תנועה של יד לא גשמית
באינטימי שלי החלום
מקבל משמעות ומובן
בהרגל מתחיל לו עוד יום
הסתיים לי עוד לילה לבן
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|