דוויד שבח / זיכרון |
הולך על מדרכה צרה,
אני רואה אתכם מעבר לפינה,
אני עובר לצד השני, בנסיון לברוח,
בנסיון לשכוח.
אנשים עצובים,
אנשים נזכרים,
אנשים בוכים,
אנשים מזייפים,
ורק אני עומד.
עומד באמצע שום מקום,
שומע את שמותיכם,
בשבילי אתם שם אחד ארוך,
ללא משמעות, ללא תוכן.
זיכרון של אדם אחד
נמצא בליבו של אחר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|