תמי ליבנה / אגן האמזונס |
עת באת אלי
וידך הענוגה
קלפה עצבותי
שמש אחרת
הבעירה תשוקתך בי
היינו לאחד
בטרוף חושים
אהבתי אותך
כל כך
כשהמזרון הסתור
גלוי לעיני כל
מתחת לכילה
השקופה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|