טל אביבי / טעון |
לאורו הקלוש של הירח
אתה מביט עליו,
זה מעולם לא היה מפתה כל כך
כמו שזה עכשיו.
שולח את היד לנגיעה
מלטף את הגוף הקר,
מקרב אותו לאט לפה
לא חושב על שום דבר.
אתה יודע שהסוף קרוב
ועכשיו זה לא הזמן לוותר,
אז נותן לחיצה ומגלה
שמעולם הוא לא היה טעון יותר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|