שלושים ילדות שלי / שי |
שכל תוכך ינזל
לפני שגם ריסייך
ידעכו עם שתי עינייך,
אל תלחצי
על הדק הדמעות
אך נסי לבכות, שי,
מצאי לך את הדרך
בין טיפות החורף
וקוצי הקיץ,
אולי מקלטך
בענני הסתיו הקרים-
חמים להם חיכית
והם חיכו לך,
לא לשווא נולדת, שי,
היית לי למרפא
היתי לי לאבן דרך
וללא משים הפכת
אבן, לבנה אירונית
בחומה שאיימת
לשבור,
אהבתי לא מספיקה
לך עוד, שי,
תספיק לך רק
אהבתך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|