את פשוט מכושפת...
פשוט מכשפת...
כשאת מחייכת את החיוך הזה שלך,
החיוך המדהים שלך,
מלאך נולד.
כשאת שמחה,
פתאום הכל נראה הרבה יותר טוב,
ותמיד יש תקווה.
כשאת צוחקת,
העיניים שלך מתמלאות בניצוצות,
ואני יכולה לראות בהן זיקוקים.
כשאת מחבקת,
הגוף פתאום מתמלא חום ואהבה,
וישר חשים ברצון עז וצורך לעוד...
כשאת אוהבת,
מרגישים את אותה נשמה טהורה שאת נותנת את כולה.
רואים כמה את מדהימה.
כשאת עצובה,
נעשה לי רע.
המבט שלך משתנה,
העיניים בוכיות
והחיוך נעלם.
איך שמכירים אותך רואים ילדה שלי, שאת לא כאן סתם.
מבינים שמחכה לך עתיד מזהיר.
מרגישים שאת לא כמו כולם.
יודעים שאת אחת במינה.
ושלהיות עצובה לא תוכנן בשבילך.
כשאת לא עצובה ,
כשאת כל השאר,
רואים אור בשחור שבחוץ.
ומתגלה הטוב שבעולם.
כשאת איתי,
זה רק שתינו,
צפות במסלול החיים,
אוהבות יותר מהחיים,
סובלות מהחיים.
וכשאני איתך?
אני הכי מאושרת בעולם.
אני אוהבת אותך ילדה שלי...
אוהבת
אותך. |