|
שלחתי לה מכתב נאור וסולח
כאילו באמת נשכח ונסלח ונמוג
וכל הסצנה הפיסית בינה לבינו
נתקבלה ברוח הקלילה של המקרה
כל כך רציתי להיות נאורה
סולחת שוכחת פורחת כזה
וליבי מאן להניח
סרב לשכחה ולסליחה
תבע נקמת שקט ארוכה
עינויי המתנה ואיומי נתק
מעולם לא היה שלי
אבל זה עדיין הריח
כמו בגידה
ספטמבר 2003 |
|
|
פעם ראיתי סרט,
וכשהסרט נגמר
הבמאי נזכר לבוא
ולתת סינופסיס.
בדוגמה הכל הולך
הפוך.
הדנים האלה... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.