בלילות האילמים
אני כמו עיוורת
הכוכבים צופים
ואני מדברת.

בלילות הקטיפה הכחולים
עצבות זולגת ממני.
והקירות סוגרים מכל עבר
כולאים אותי אצלי בחדר.
אם רק הקירות יכלו לדבר.

בלילות השקטים
אני סוערת,
חלומות וצבעים
וגם מישהי אחרת.

בלילות הקטיפה הכחולים
עצבות מתוקה נוטפת ממני.
הקירות כמו חומות, סוגרים מכל עבר
אם הם רק ידעו מה מתרחש כאן בחדר.
אם הקירות יכלו לדבר.

בלילות הכסופים
אני מתעלפת
אל תוך עולם מכושף.
בלילות השחורים
אני מתבוננת
כיצד הירח נשרף.

בלילות הקטיפה הכחולים
עצבות זולגת ממני.
והקירות סוגרים מכל עבר
כולאים אותי אצלי בחדר.
אם רק הקירות יכלו לדבר.
בלילות הקטיפה הכחולים
עצבות מתוקה נוטפת ממני.
הקירות כמו חומות, סוגרים מכל עבר
אם הם רק ידעו מה מתרחש כאן בחדר.
אם הקירות יכלו לדבר.