עדי דס / לכי לדרכך |
הכעס והטינה כלפייך עברו ואינם עוד. מבינה אותך, לא בדיוק סונוורתי באור ורוד. ולך קרא קול חדש ללכת אחריו. והוא צייר לך נופים, את נשקת לו לשפתיו. אז לכי לדרכך, עלי על אוניה. אולי תביטי בסיפון, תראי כף יד קטנה מנופפת לך. הפליגי בים הכחול, (כבר לא מאחלת לך סערה) תראי שקיעה, תחטפי תנומה, עד שתעגני ביבשת מזמינה. לי בינתיים טוב כאן, בארץ הקטנה. החיים קראו לנו לעזוב. אז באמת, שיהיה לך רק טוב. ואם לחזור תרצי, לא אסתיר את שמחתי כי עודני אוהבת אותך בכל לבי. |
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד. |
|