באחד וחצי בלילה הוא נכנס לביתו כשעוד בראשו מהדהדות מילותיו
של חברו הכי טוב עידן, "אולי תמצא לעצמך חיים כבר תפסיק להתלות
בחיים של אחרים". כל הריב הזה היה קשה במיוחד הוא בחיים לא רב
עם עידן, זו הייתה מסוג החברויות שלא רבים בהן. המום ומופתע
הוא פשט את הבגדים ונכנס למיטה לפתע, מצא את עצמו עומד מול
שלושה שופטים, כך הבין לפי המראה.
הוא שאל אם הוא יכול לקבל חיים הם אמרו לא, איפה שלך הוסיפו.
הוא אמר שאנשים אמרו לו שאין לו כאלה, אז הוא רוצה לקנות לו
חיים כמו שיש לכולם. הם אמרו לו עד כמה אתה צריך חיים בכלל?
הוא אמר לכולם יש, אז למה לי לא. הם אמרו אתה בכלל לא זקוק
לחיים הם רק מסבכים עולם פשוט כל כך שאתה נמצא בו. הוא אמר מה
פשוט בלהמציא לעצמך חיים בשביל שאף אחד לא יגלה שאתה חסר חיים,
מה קל בלחיות באשליה שיש לך חיים, כשהיא מתנפצת זה כואב יותר.
הוסיף בעצב.
אז הוא ביקש והם אמרו לא. והוא ביקש והם אמרו לא. והוא ביקש
והם לבסוף נעתרו. כשקיבל את החיים לידיו בהתרגשות הוא התעורר
בבהלה וגילה שהכל היה אלה חלום. הוא ניגב את אגלי הזיעה
שהצתברו על פניו ושב לישון אך לא נרדם כי תהה אם באמת היה זה
רק חלום.