מביטה בעינייה כשהיא ממצמצת באיטיות ללא הפסקה
מחכה שיעצמו כבר, שתרדם במיטתה הקטנטנה
שוכבת לידה, אחת הפעמים היחידות שאני מודה לאלוהים
שלא זכיתי בקומה גבוהה
רק כדי שאוכל לשכב לצידה במיטתה הקטנטנה עד שתרדם.
אם לא זה היה לוקח יותר זמן.
מסתכלת עליה ודמעות זולגות מעיניי,
חושבת על כמה שהיא מזכירה לי אותי,
לא יודעת אם הדמעות זולגות מאושר או מעצב,
חושבת על מה שהגננת אמרה... היא כשרונית בציור, כל כך שמחתי
כששמעתי זאת...
אולי ממנה כן יצא משהו. רק צריך לשכנע את אמא לפתח את זה.
ילדה יפה שלי, כמה אושר הבאת לחיי.
מביטה בפנייה, מחכה לרגע שעינייה יעצמו ולא יפקחו,
מקשיבה למייקל ג'קסון ברקע, כמה התגעגעתי להרגשה הזאת...
הרבה זמן לא עשיתי את זה.
מחליטה שהמיטה עומדת להשבר תחת משקלי
מתרוממת בעדינות, היא פוקחת את עינייה
"לילה טוב"
אני לוחשת היא מייבבת
"אל תדאגי, אני עדיין פה"
מייבבת עוד קצת אך לבסוף נרגעת
מתיישבת ליד המחשב ומקלידה בשקט
שלא יפריע לה להרדם,
למוזיקה היא רגילה להקלדות עדיין לא...
ממשיכה לחשוב כמה היא מזכירה לי אותי,
לא מאמינה שאפילו ילדי, אם יהיו, יהיו דומים לי כמוה...
שוב... דמעות...
מסתובבת מזיזה מבטי ממסך המחשב למיטתה,
היא נרדמה...
אני אוהבת אותה!