אל תוך הנץ השחר
הוא שקע לאט לאט
חצי הזיה
וחצי זכרון מעורפל
מהול בריח שיכר
זול במיוחד.
לרגע היה לו נדמה
שפעם הוא ידע איך לזרוח
ולשקוע,
ולזרוח שוב.
ובעצם,
באותו הרגע
כל שהוא רצה היה לשכוח.
לשכוח,
שהוא אי פעם ידע איך לזרוח,
ולשקוע,
ולזרוח שוב.
לשכוח,
כדי שהוא לא יידע,
כמה באמת
רע לו עכשיו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.