לא היה זה לילה רגיל ואפל כשאר הלילות
היה זה מן לילה כזה שהירח מאיר את כל העולם באור נוגה
היה זה אחד מאותם לילות כחולים
שערך פזור על הכר
שפתיך טיפה מקומרות בשובבות
עיניך בעלות מבט משובב
אורו של הירח משתקף בהן וחוזר אלי באלפי רסיסים
הזמן נעצר לו, קפא מעוצמת הרגע
ניצוץ רפאים כסוף נלכד בזוית עיני
רעש שיקשוק רך עושה דרכו אל אזני
אך אלו הם בסך הכול צעצועים של מבוגרים
מה שחשוב הוא הרגע
מה שחשוב זה שזה אנחנו
חש את ריחך המקסים מתחיל לנבוע מן המעין
אני נוגע מעדנות במתח שיצרנו
מעביר על פניו ציפורן צרודה
שולח יד חוששת
יד בלתי נראית מגששת, לומדת... חומדת
קולותיך שוברים את דממת הלילה
בזמן שאני מתחיל לשלוח אותנו להפלגה
למקומות רחוקים, ולרגעים קסומים
העולם נצבע בורוד בזמן שהכחול מתחזק
אני מוביל אותנו בריקוד
עד שאת שוב מגיעה... לשם
קווצת שיער סוררת רוטטת לה על מצחך
בזמן שאת מתקמרת לעברי
טיפות קטנות של זיעה נקוות להן
משקיע את רצון מחשבתי כה עמוק
השקט חוזר, אני יודע בגלל החיוך
לוחש לך ברוך בזמן השיחרור

את עונה לי בעוצמה בזמן השינויי
את עכשיו כבר לא לצידי
את מעלי, את היא מניפת העוצמה
ועכשיו, את קובעת את מיקצב הריקוד
חופנת בידך את בעל הראש הזקוף
נוגעת לא נוגעת בי במילותיך ובגפייך
שוברת את הפזל שהוא הוויתי
בכדי לחבר שוב את הפיסות המעוכות
כל שנלקח נתבע חזרה
חש את פעימות ליבי מאיצות בזמן שאת למטה
מתפוצץ בזמן שאת עולה למעלה
ומתדפקת על שערי גן-העדן
אוכלת מן הפרי האסור
מתגרה בי, ונותנת לבסוף גם לי לטעום
חש את עסיס הפרי האסור זולג על עורי
יודע שעכשיו הכול זורם כאן במנוחה
מאחר ועכשיו אנו מכורבלים יחדיו
לאחר המולת הכוונות בעלות הזדון החיובי
נושפים החוצה אוויר חם אל אוויר הסתיו הקריר
נושפים החוצה דברי אהבה והערכה
שכן הטמענו כל אחד פיסה בשני
בזמן שבחוץ את הכחול מחליף זהוב וכתום....