סליחה, אני באמת מצטערת, אבל אפשר, אני באמת אודה לך, אם זה לא
יותר מדי לבקש, אולי לגזול שתי דקות מזמנך בבקשה?  
מרשים הא? יש לי פעמיים התנצלות, תודה אחת ושתי בקשות במשפט
אחד. ולא התאמצתי ממש.
מה יכולתי לעשות? אחרי שהות של חצי שנה באנגליה, מתרגלים לחייך
בנימוס בכל פעם שעיניים נפגשות,להגיד הרבה
"תודהסליחהבבקשהאנימתנצלמראששאנינושםלךאתהאויר",
שלא לדבר על לקום לכל הזקנים, חולים, אמהות עם ילדים, נשים
בהריון ובעצם כל מי שמאשים אותך בעצם היותך צעיר ובריא.
(ובאנגליה זה נחשב להאשמה חמורה. אתה יכול לקבל על זה שנים של
עמידה בתחבורה ציבורית.)
אה, כן, כדאי לזכור שלא משנה מה קרה, תמיד אתה אמור לבקש
סליחה. אני לא אשכח את המבט ההמום של הגברת הכבודה (זקנה עם
שקית של מרקס אנד ספנסר) שהתחככתי בה בטעות באוטובוס. היא
כמובן בקשה מיד את סליחתי ואני בתמימות אמרתי " that's ok"...
מאות שנים של מסורת חינוך אירופאי מול החינוך הקלוקל (מסתבר)
שקיבלתי בבית הוריי. הסטטיסטיקה הייתה נגדי. בכל מקרה - זה היה
בהתחלה.
אחר כך גם אני למדתי כמה דברים. כמו לחשוש. חששות זה דבר נהדר.
אם אתה חושש - זה בסדר להגיד אחר כך את הדברים הכי נוראיים
שיש, ויצאת בסדר. כמו להגיד "אני חוששת שהשרותים הקרובים
נמצאים במרחק 120 מייל ולא, אני חוששת שהשירותים שלנו הם
לעובדים בלבד" אם זה ילווה בחיוך מתנצל -  אף אחד לא יבוא אלי
בטענות.
לקח לי זמן אבל בסוף כשלא הבנתי מה אמרו, שאלתי "pardon?"
במקום את ה "what?"  שנשמע כל כך ערסי באנגליה, שאני יכולה
להפחיד איתו אוהדי כדורגל.
עד שבאמת הפכתי לליידי - כבר הייתי צריכה לחזור לארץ.
אתם בטח חושבים שכבר בשדה התעופה עקרו לי את זה סופית בתאונת
עגלה (אני באמת הלכתי לאט מדי וזה באמת לא בסדר).  
אבל אני חושבת שיש לי סטארט אפ. אף אחד לא ידע מאיפה זה בא
לו.
וזה לא שאני חושבת שאני צריכה או יכולה לחנך כאן מישהו. זה
פשוט נורא נעים לי...
עליתי על אוטובוס והנהג הסתכל עלי בתמהון (אמרתי לו בוקר טוב).
אני לא חושבת שהזוג בדואר התאושש מזה עדיין (נתתי להם את התור
שלי כי לא היינו בטוחים מי היה קודם) והמלצרית חשבה שהתחלתי
איתה (חייכתי אליה בדרך החוצה).
ואני בהחלט לא נשמה טובה מטבעי. בהתחלה אתה בטריפ מהקטע של
"הקדוש", אחר כך אתה מגלה שזה גם משתלם.
בגלל שמה לעשות, אנשים מאוד מנומסים הם דבר נדיר, לא שוכחים לך
את זה מהר.
על כל זה חשבתי באוטובוס שעצר לי לא בתחנה, אלא ממש מול הדלת.
למה לא?


נ.ב.
אם זה גדול עליך, אפשר להתחיל בקטן. בלהיות נחמד רק לפקידים,
אבל נחמד באמת. או רק למוכרות בסופר או רק לשומר בחניון. אולי
זה יהיה השומר שחניתי אצלו לפני יומיים והיה כל כך נחמד וסבלני
ומנומס ובאמת התחיל לי נהדר את היום.
אבל הוא היה מקצוען.