|
נשיקות נתתי לך
חיוורות כאור הלבנה
לטיפותי לחשו כנחש
על גופך תעתעו
שרקתי כרוח בחוף עירום
את מילות אהבתי
השארתי עקבותי בחול
הלכתי אל כל עבר
אולי בתוגה תבכי
ואולי תצחקי
אף אם טעמי מתק בך
או מר זכרוני
בנינו,
תהום שחורה נפערה. |
|
|
אבל זו היתה רק
פליטת פה!
חזור!
סבתא של אפרוח
ורוד יורקת עליו
בטעות את שיניה
התותבות תוך כדי
שיחה,
ומתפלאת שיש לו
פתאום משהו נורא
נורא חשוב לעשות
בבית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.