חששה אולי זה שלא קיבלה מחזור זה אומר שהיא בהריון, ואולי עוד
יותר גרוע , יכול להיות שהיא בבת אחת מתחילה להתבלות כמו
הכורסא הישנה שמונחת בכניסה לבניין כי שלמה  הזקן , שהיה פעם
רופא עיניים לא הסכים להכניס אותה למקלט כי אולי יהיו שוב
סקאדים ואז הכורסא סותמת את כל האוויר.
וככה הוציאה אותה לכניסה לבית, החתול המכוער שהיה בא לקבל
ליטוף כמו גבר עזוב היה מניח את הזנב המדובלל שלו ותופס בעלות
עליה.

חששה אפילו ללכת לבית המרקחת בעיר לקנות את המקל שבודק אם היא
בהריון כי לא נראה לה מתאים שהיא תכנס ופרלה, הרוקחת עצומת
העין האחת, זו שתמיד מוכרחה לדעת הכול תשאל אותה "מה עכשיו את
צריכה? שוב פעם יש לך צרבת?" והיא תגיד לה שהיא רוצה את המקל
הזה של ההיריון ופרלה בטח תסתכל עליה דרך המשקפים העבות ותגיד
"אההה? אולי נטע דואגת שהיא בהריון? את יודעת גיל 17
,ההורמונים משתוללים" היא התביישה להיכנס.

אז היא לא נכנסה לבית מרקחת לקנות את הערכה. במקום זה היא קנתה
2 קילו אפרסקים וחשבה שאם חלק יהיו רקובים היא תכין מהם ריבה .
היא לא סובלת אפרסקים ,עושים לה פריחה . העיניים שלה מתנפחות
הרופא מקופת חולים לאומית אמר בצחוק שתפסיק להסתכל על גברים,
ואז לא יכאבו לה העיניים, אבל ברצינות  זה בגלל שיש להם שערות
קטנות כאלו, ואם היא תוריד להם את הקליפה ירדו השערות ולא
יתנפחו לה העיניים. אבל היא לא רצתה לשאול את הרופא איך
מורידים לאפרסק שער, כי היא התביישה .

בדיוק כשהיא יצאה מהחנות של דוד הירקן היא פגשה את  אורנה.
הסתכלה עליה ככה דרך חצי העין שיש לה, כלומר יש לה שתיים, אבל
אחת תמיד כאילו עצומה ורק אחת מביטה אל העולם והמון פעמים היא
רצתה לשאול את אורנה אם רואים אחרת כשרואים רק חצי עולם אבל
היא התביישה.

אז היא לא שאלה. אבל אורנה אמרה לה ישר "מה קורה איתך? את
לגמרי על הפנים" היא התחילה לבכות , אפילו אורנה לא ידעה מה
לעשות איתה אחרי שליטפה לה את הראש, כי אישה בגיל שלה, אימא
לשתי ילדות גדולות , מה היא בוכה פתאום? היא הרי התגרשה מזמן
בכלל, ואין לה בעל לדאוג לו וחברים גברים אף פעם לא היו חסרים
לה . לפעמים היו נשואים קצת או הרבה ובאו פעם בשבוע ולפעמים
היו גרושים שהתנחלו אצלה כמו החתול המכוער  על הכורסא.
אמרו עליה שאיך שהיא מסתכלת על גבר, הוא ישר נמס ממנה. וכנראה
שהיא הסתכלה לא מעט.
אבל עכשיו היא בוכה במרכז המסחרי בחום יולי הנוראי. ואורנה לא
יודעת מה עונים ומה עושים ורק מלטפת לה את הראש. ואז היא לחשה
"אני ממש דואגת מזה שאני בהריון ואולי מזה שאני מתבלה"
ואורנה אמרה לה, "אל תדאגי אני אקח אותך למישהו, מה זה חכם,
שאני מכירה, שיפתור לך את הכול, יגיד לך מה יקרה לך ואם את
בהריון או בבלות, או אולי בכלל נטע בהריון"  וחייכה.
"תהיי מוכנה בחמש, ותבואי לבושה אלגנט" היא אמרה.


בחמש בדיוק אורנה באה ונסעו באוטובוס לרחוב אחד ליד התחנה
מרכזית. ברחוב היו כל מיני מוסכים שנסגרו כבר בשלוש וכולם הלכו
הביתה, וכמה עולים חדשים-ישנים ישבו על ספה שנראתה כמו הכורסא
שלה, ודיברו בשפה שהיא לא מבינה. אורנה אמרה לה שהיא תכנס
ראשונה ולא לפחד. והיא חשבה ממה יש לי לפחד בכלל.
בכניסה הייתה תלויה תמונה של רב. לא הספיקה לראות ופחדה שהאיש
שיודע את הכול על נשים יעשה לה מבחן. אבל התביישה לבקש מאורנה
לעצור רגע כדי לראות של מי התמונה.

היא נכנסה ראשונה. בחדר מאחורי שולחן ישן ישב איש לא צעיר ולא
זקן ,לא יפה ולא מכוער . בכלל לא נראה כמו רב. אמר שתשים 100
שקל בצלחת . והוא יפתח  לה בקלפים. מאה שקל זה לא מעט כסף היא
חשבה, אבל אם היא כבר פה והוא יגיד לה אם היא בהריון ,אז
שיהיה.

הוא הפך את הקלפים ונתן לה לבחור כמה , ואז פרס אותם על השולחן
וכל הזמן העיניים שלו היו תקועות בתוך העיניים שלה. היו לו
עיניים מנומרות צהובות ירוקות , אפילו עם נקודות והוא הזכיר לה
את החתול קצת.
"היו לך חיים לא קלים, היו תקופות ארוכות שהיית לבד, גם אם
בעצם לא היית לבד"
והיא אמרה לעצמה שהוא יודע על מה הוא מדבר.
"את עצובה עכשיו ודואגת" הוא הוסיף.
" את לא יודעת מה יהיה  וזה מביא לך מחשבות לא טובות"
היא הורידה את המבט, אבל הוא אמר לה שתסתכל לו ישר לעיניים כי
אחרת הוא לא יכול להתחבר אל הקלפים.
היא חשבה שהקלפים לא מחוברים בעיניים. אבל המשיכה להסתכל עליו
ישר כמו שביקש.
אפילו ששאל אותה שאלות שגברים לא שואלים, היא הסתכלה לו
בעיניים.
והוא אמר לה "יש לך ילדה, את דואגת בגללה" והיא הייתה מוקסמת
איך הוא ידע הכול עליה גם שהיו לה תקופות קשות, וגם על הילדה.
"אבל מה שמציק לך ,הכי הרבה זה דבר אחר, זה משהו שקשור אליך
לבד, מחשבות שלך"
לא היה לה נוח להמשיך להסתכל לו בעיניים, היא הרגישה שהוא ממש
נכנס לה למוח דרך העיניים שלו,  וגם היא התביישה. אמרה " טוב,
אני מבינה, עזרת לי המון"  וקמה מהכיסא , שבכלל לא היה רך ונוח
כמו הכורסא הישנה שלה.
אז הוא קם גם, איש ענק , אולי מטר תשעים וחמש . ואמר לה שהיא
יכולה לבוא גם בשבוע הבא עם הבעיות שלה.

אח"כ נורא כאב לה הראש, ואורנה אמרה שיכנסו לבית המרקחת במרכז
המסחרי לקנות אופטלגין אבל היא לא רצתה ואמרה שיותר טוב שילכו
הביתה כי הוא הקרין לה כל מיני דברים לתוך הראש שכואב לה.

היא באה הביתה ונרדמה על הספה.
בבוקר היא ראתה שקיבלה מחזור.
נורא שמחה שהיא לא בהריון ולא מתבלה. הלכה להתקלח והביטה בראי
כדי להסתרק טוב יותר.
עין ימין שלה הייתה עצומה.
היא לא הצליחה לפתוח אותה.

ירדה במהירות במדרגות, נתקלה בחתול העצבני ודחפה אותו בגסות
מהדרך ורצה לבית המרקחת . הפעמון ניגן בכניסה לבית המרקחת
ופרלה באה מהחדר האחורי שם היא מערבבת כל מיני תמיסות ואבקות ,
"תראי מה קרה לי בעין, " היא אמרה, "אולי יש לך אנטיביוטיקה 5%
?"
ופרלה הסתכלה עליה  הרכיבה טוב את המשקפים הדוחות שלה על האף.
" חשבת שאת בהריון ורצת למכשף הנשים? "

אבל אז היא חשבה על פרלה שעוצמת תמיד עין אחת ועל אורנה ועל
העיניים של המכשף שהיו צהובות כמו של החתול מדרגות והתביישה
נורא שביקרה אצל מכשף נשים שהוציא אותה מהריון וסגר לה עין אחת
לתמיד.