פחד מוות
זהו שיר עצוב,
לא צריך להבין,
הכל כבר כתוב,
רק לקרוא ולהאמין,
שיש עוד עולם אחרי,
שלא הפסדנו הרבה לפני.
הוא נתן לי חיים לשנות,
וכאילו דורש ממני כעת לבהות,
איך כל השנים לא הספקתי לראות,
ואיך בקלות דילגתי על תחנות.
והסוף מחכה אי שם בפינה,
פחד מוות לכולם, בצד בהמתנה,
חלק התפוררו מבושה,
ויש שגמרו בגלל אישה,
אחרים אבדו בלי בקשה,
ואני עוד חי, עוד חי בהכחשה.

I'm just wanna say,
Give me just another moment to stay,
אל תיקח, אל תשכח,
עוד מעט גם התור שלי מגיע,
לא רוצה, מפחד משערי הרקיע,
תן לי עוד קצת לחיות,
ולתקן, לתקן מעט, לנסות,
תן עוד כמה רגעים לנשום כאן,
תן, ואל תסגור, אל תסגור עוד עידן.

חולף לו הזמן, וקרבה לה השעה,
שעון החול אוזל, ולא מצאתי עוד תרופה,
משהו בפנים כבר מעבר לרקוב,
והשעון, אולי רק עוד סיבוב,
שאולי יהיה לי מתישהו טוב,
שאני כבר לא יהיה יותר עצוב.
"נחיה ונראה" שוב מהדהד,
אני רואה ולא חי, עדיין מפחד,
אין מה לראות אחרי הwe will see
ואולי אני כבר מעבר לשיא,
אבל זה לא הזמן לפרוש,
לא רוצה את הטובים לפגוש,
פחד מוות, בעעע...
הנה אני בא...

I'm just wanna say,
Give me just another moment to stay,
Just another day,
להספיק לעצור את השעון,
להגיע בתור, במקום הנכון,
להגיד לעצמי שעשיתי,
שלפחות חלק ניסיתי,
ויום אחרון משמיים, וזה נגמר,
אבל אולי למעלה, יש גם מחר,
ואולי הוא שם לכל השאלות עונה,
ואולי שם יהיה עידן שונה,
ורק אולי... כמו צוואה, בלי גאווה...
ובינתיים בדרך שלי, בין העננים,
אני מקווה למצוא עוד כמה פחדנים...
גאד טו גו!