[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









איליה חופר לעומק - מאמר ס''ה


איליה חופר לעומק - מאמר ס''ה




הסבלנות משתלמת
זה לא קרה לי מיד בתחילת ההופעה, אבל המופע של טרוי כבש אותי בסופו של דבר...
(פורסם באתר "חוצפה")

http://www.hutzpa.co.il

9.4.2006, שעה 22:00-

ישבתי בין הקהל של מועדון "בארבי", מצפה למופע שיתחיל, מזמין טוסט מהתפריט.
כשנמאס לי לחכות, קמתי ושאלתי ברנש רזה אחד מה השעה. מסתבר שזה היה גולש אחר
שהגיע מהפורום. מיד פצחנו בשיחה ערה על פילוסופיה, היסטוריה, תרבות והיצירה של
טרוי. אם אני לא טועה, היינו בסך בכל 4 איש מהפורום, 5 עם טרוי, שהגיעו לצפות
במופע. אה, כן, היו גם עוד 16 איש שאני לא מכיר, אבל אליהם פחות שמתי לב.
בסביבות 11 הוא הגיע, ברך אותי לשלום בחום רב ועלה לבמה.

טרוי, למי שלא יודע, הוא פרוייקט המוסיקה והכינוי של העיתונאי, הזמר והיוצר
רועי הראבן, מוזיקאי די ותיק, שמתקשר עם קהלו דרך האתר שלו, בין השאר. גילוי
נאות: אני בין הגולשים והמגיבים הקבועים בפורום שלו.

התרכזתי, משתדל לכבות את המחשבות שמתרוצצות לי בראש באין מפריע, נוגס בטוסט
הפריך והגבינתי כדי לתדלק את המוח.
לא נכבשתי מיד. מצטער, אני אחד מהאוהדים השרופים של המוסיקה שלו, אבל ההתחלה
היתה פושרת מדי לטעמי. הקשבתי בכל כוחי, לא מבין הרבה, קלטתי פה ושם מילה או
שתיים על מוות, לא הצלחתי להבין את השאר.
להגנתו של טרוי ייאמר פה שלא ישנתי בלילה שלפני ההופעה, מסיבות לא קשורות, אבל
משהו באנרגיה היה שגרתי מדי עבור מוסיקאי עוצמתי כמו טרוי, שכוחו בדרמה
שהיצירה שלו מייצרת. דניאל, מנהל האתר, קיטר בעצמו בפורום על התחושה שהיתה לו,
ש"מנגנים לאנשים מתוך דיסק".

למיטב זכרוני, המופע היה מורכב מהדיסקים "כוחם של מים" ו"כל הפסים כחולים".
איפה שהוא בסביבות "שיר סיום", זה קרה. נתפסתי בהתלהבות קלה. זו תופעה ידועה
לכל מי שלא טעם זמן רב מהחומרים של טרוי, שמשלב אלטרנטיבי ופופ. לא מתאהבים
מיד, האוזן מתאמצת, מתקשה לעכל- ואז זה קורה.
"ובעצם אני מאמין- שהדרך סלולה מבפנים...", כל כך פשוט וכל כך יפה כשהשיר
מנוגן. איפה שהוא באמצע קיבלנו את ערן מדר כאמן אורח, אמן ראוי בהחלט, אבל אני
מודה שנהניתי בעיקר מהשיר המשותף שהם שרו ביחד. אני לא בטוח מתי זה קרה, כנראה
זה התחיל כשטרוי שר את "איש עם רגל מעץ" ומשהו שם התחיל להקרין טרוף יצירתי,
לפחות בעיניי. פתאום הפסקתי להתרשם כמבקר מהצד וחזרתי להתלהב כמו מעריץ של
ממש, התלהבות כנה ואמיתית, אפילו ניג'סתי עם בקשות להדרן. יש בטרוי, איש מוכשר
לכל הדעות, משהו סוחף- וכשהוא באמת מתחיל להתלהב, הקהל מרגיש את זה ונסחף
איתו. אין לי ממש מושג על מה השיר על האיש עם הרגל, אבל המילים מגניבות אותי
כל פעם שאני נזכר וגם הקצב.

טרוי לא מתפשר על איכות ומגוון, אולי זו הסיבה שיש כאלה שיאמרו שהשירים לא היו
אחידים. הוא התעקש להשמיע לנו גם את השירים השקטים, גם את הסוערים יותר וגם את
השיר עם המופרעות הטוטאלית וכשנכנסתי לזה- ממש שמחתי שאני שם ולא בשום מקום
אחר.

כאמור, טרוי אוהב להתעסק במוות בשירים שלו, אבל גם בתקווה. הוא חופר באפלה
שבו, אבל משתדל לחפור חזק מדי כדי לראות את האור העמום בקצה המנהרה. זה לא
תמיד קל, כאמור, הכתיבה שלו מיסתורית לעתים, חידתית משהו.
"השמיים כחולים הבוקר, השמיים עולים ביוקר", הוא שר ואתה חייב לשאול את עצמך:
הוא מדבר פה על הערך הרוחני של הטבע? או אולי על הקפיטליזם?
"תמיד קינאת בכל מי שהיה לו חבר או חברה", הוא שר ב"אבשלום" ומעלה בי תהיות:
זה שיר על זהות מינית, על בדידות, או גם וגם?

ההופעה נגמרת ואני ספוג התלהבות, בניגוד להתחלה. בסופה אני תופס את האמן לשיחה
קצרה, מתנצל אם נראיתי קריר כלפי חוץ, כשניגש אליי לפני ההופעה. הוא מסביר לי
שאין צורך להתנצל, שהכל בסדר, הוא מרגיע אותי, כי הוא כזה מין בנאדם.
מפה לשם, אפילו הצלחתי להשיג את הדיסק "הרוג את הבכי הרוג את הכאב" עם השיר
"לי לא אכפת", שאני הכי אוהב ממכלול יצירתו של טרוי.
שעות של הנאה, הדיסק הזה...

אל הארכיון:
http://www.stage.co.il/Stories/203803
http://www.stage.co.il/Stories/237094
http://www.stage.co.il/Stories/253414
http://www.stage.co.il/Stories/261313
http://www.stage.co.il/Stories/335735
http://www.stage.co.il/Stories/238816
http://www.stage.co.il/Stories/366637
http://www.stage.co.il/Stories/384641
http://www.stage.co.il/Stories/461351
http://www.stage.co.il/Stories/461356
http://www.stage.co.il/Stories/461358
http://www.stage.co.il/Stories/461363
http://www.stage.co.il/Stories/461365
http://www.stage.co.il/Stories/461367
http://www.stage.co.il/Stories/461368
http://www.stage.co.il/Stories/461371
http://www.stage.co.il/Stories/461373
http://www.stage.co.il/Stories/461374
http://www.stage.co.il/Stories/461378
http://www.stage.co.il/Stories/461382
http://www.stage.co.il/Stories/461383
http://www.stage.co.il/Stories/463848
http://www.stage.co.il/Stories/463859
http://www.stage.co.il/Stories/463870
http://www.stage.co.il/Stories/463871
http://www.stage.co.il/Stories/463872
http://www.stage.co.il/Stories/463874
http://www.stage.co.il/Stories/463875
http://www.stage.co.il/Stories/463877
http://www.stage.co.il/Stories/463878
http://www.stage.co.il/Stories/472825
http://www.stage.co.il/Stories/472826
http://www.stage.co.il/Stories/472827
http://www.stage.co.il/Stories/472828
http://www.stage.co.il/Stories/472829
http://www.stage.co.il/Stories/474675
http://www.stage.co.il/Stories/474677
http://www.stage.co.il/Stories/474678
http://www.stage.co.il/Stories/474680
http://www.stage.co.il/Stories/505911
http://www.stage.co.il/Stories/505913
http://www.stage.co.il/Stories/505917
http://www.stage.co.il/Stories/505923
http://www.stage.co.il/Stories/505927
http://www.stage.co.il/Stories/505929
http://www.stage.co.il/Stories/505931
http://www.stage.co.il/Stories/505932
http://www.stage.co.il/Stories/505935
http://www.stage.co.il/Stories/505937
http://www.stage.co.il/Stories/524511
http://www.stage.co.il/Stories/524522
http://www.stage.co.il/Stories/524525
http://www.stage.co.il/Stories/524526
http://www.stage.co.il/Stories/564851
http://www.stage.co.il/Stories/564852
http://www.stage.co.il/Stories/564855
http://www.stage.co.il/Stories/564856
http://www.stage.co.il/Stories/564857
http://www.stage.co.il/Stories/564858
http://www.stage.co.il/Stories/564859
http://www.stage.co.il/Stories/564860
http://www.stage.co.il/Stories/565268
http://www.stage.co.il/Stories/565270
http://www.stage.co.il/Stories/565271







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקרוב

סלוגן - הסרט


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/9/03 5:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איליה כהן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה