ד"ר: "שלום רב... מספר שמונה?!" ( שואף את עשן הסיגריה
לריאותיו ואחר מפזרו באוויר כענן שחור).
פרנואיד: " כן... נראה לי" (כוסס את ציפורניו בעצבנות).
ד"ר: " פאראנויה, נכון?!" ( אומרת באדישות).
פרנואיד: "אהה... לא, לא! מה פתאום חלה טעות... אנ... אני...
אני לא מפחד! למעשה "פחד" זה השם האמצעי שלי!" (מסתכל לארבעת
רוחות השמיים בחשדנות).
ד"ר: " טוב... מה ש..." (מופסק באמצע ע"י הפרנואיד)
פרנואיד: ( קם מהכיסא ומסתכל לכל הכיוונים בחשדנות) "ששש!
(מסתובב לאט לאט אחורה וצועק) ההה!(אחרי שמגלה כי אין שם אף
אחד מוריד את פרצופו למטה במהירות ומפשפש מתחת לכיסאו. אחר
חוזר למקומו רועד במקצת).
ד"ר: " אף אחד לא רוצה להרוג אותך, שב תירגע... הנה תנשום
תנשוף ( פרנואיד נושם בכבדות ושואף מלוא ריאותיו עשן סיגריות
חם. אחר משתעל בחוזקה על הד"ר שממהר להזיז את פרצופו ממנו)"
טוב, טוב מספיק לעכשיו, נרגעת דיי והותר עכשיו למה אתה מפחד?
(אומר באדישות מוחלטת).
פרנואיד:" אתה באמת רוצה לשמוע?!" (שואל בתימהון).
ד"ר: " לא. אבל בשביל זה משלמים לי..."
פרנואיד: " טוב... אני קם בבוקר ואני מרגיש מן הרגשה כזאת
כאילו... (מהרהר לרגע) כאילו רוצים להרוג אותי..."
ד"ר: "כן?..."
פרנואיד: " אז אני קם מהמיטה מצחצח שיניים אחר כך הולך לאכול
ארוחת בוקר ואז..." (מופסק ע"י הד"ר).
ד"ר :" טוב תדלג עוד קצת קדימה..."
פרנואיד:"טוב אז אני יוצא מהבית ואז האנשים!!!"
ד"ר: "מה איתם?!" ( בהתעניינות קלה).
פרנואיד: "יש להם ת'מבט הזה... כאילו הם רוצים לרצוח אותי!"
ד"ר: (מרים את גבותיו כלפי הפרנואיד ומעלה חיוך קל על שפתיו).
פרנואיד: "להרוג אותי!!!"
ד"ר: (מסתכל על פרצופו של הפרנואיד ומחייך).
פרנואיד: "להשמיד אותי!!!"
ד"ר: (מחייך חיוך רחב, בוהק ומזיל ריר כחיה טורפת כלפי
הפרנואיד)
פרנואיד: " ת...ת... ת... תתת'מבט הזה יש להם!!! (מסתכל לעבר
הד"ר ונירתע לאחור).
ד"ר: (מתעשת) "טוב הנה קח כוס מים" ( מגיש כוס מים לפני
החולה).
פרנואיד: (ביד רועדת לוקח את הכוס מיד הד"ר כמובן שאינו נוגע
בו כי הוא הרי שומר נגיעה. נגיעה מהכל. וכשכוסו משפריצה טיפות
לכל עבר שותה בבת אחת את מלוא הכוס ומנפח את לחייו במים).
ד"ר: (באדישות מוחלטת לוקח עוד שאיפה מהסגריה ונשען לאחור).
פרנואיד: (מביט מספר שניות בכוס הריקה ולפתע עיניו נפערות
לרווחה כאילו השכיל להבין דבר מה ופיו פולט כסילון גז את הנוזל
שנותר בפיו... היישר על הד"ר).
ד"ר: (רטוב לגמרי קצת עצבני קצת תמהה שואל) " מה אתה חושב שאתה
עושה?!"
פרנואיד: (בגמגום) "אהה... המים יכלו להיות... אהה... כלומר
היה סיכוי שמישהו הרעי... טוב לא משנה..."
ד"ר: (מביט בסיגריה הכבויה לאחר מביט אל החולה המורעד ואומר
בקול) " תבין, אף אחד לא רוצה להרוג אותך, אנשים לא יודעים מי
אתה בכלל! הסתכל מסביבך אין כאן אף אחד..."
פרנואיד: (קם ומסתכל מסביבו... אחר שרואה כי אכן אין אף אחד
נירגע במקצת ומתיישב על הכורסה, נינוח יותר).
ד"ר : (מדליק סיגריה חדשה לוקח שאיפה עוצם את עיניו ואומר
כשפרצופו לתקרה כאילו עומד להגיד דבר חוכמה)
"נניח שיש דג..."
פרנואיד: (בוהה בדוקטור בהתעניינות גוברת).
ד"ר: " הדג הזה... הוא לא חציל... והוא גם לא תפוז..."
פרנואיד: (מהנהן בהסכמה).
ד"ר: " אבל יבוא יום ומישהו ייקח את הדג הזה... ויהרוג
אותו..."
פרנואיד: (נשען לעבר הד"ר, נפחד, ואומר בלחש) "יהרוג אותו?!"
ד"ר: " כן, ויחתוך אותו לקוביות קטנות..."
פרנואיד: (רועד בגופו, מזועזע קם מכיסאו ואומר בקול) " יחתוך
אותו?!"
ד"ר: " כן, כן ויטגן אותו בשמן רותח..."
פרנואיד: (עומד וצועק בקול חזק וצורמני לאלוקים שבשמיים) "בשמן
רותח?!"
ד"ר: "אבל אתה לא דג..."
פרנואיד: (נירגע במקצת) "אני לא דג..."
ד"ר: " כן אתה לא דג!"
פרנואיד: (אומר ברוגע ובאושר) אני לא דג..."
ד"ר: "אתה לא דג!!!"
פרנואיד: (צועק בקול מאושר לגמרי כאילו גילה את עצמו מחדש!) "
אני לא דג!!!"
ד"ר: " טוב..."
פרנואיד:(מתעשת וחוזר במהירות לכיסאו שמח מהרגיל).
ד"ר: "אתה בן אדם פשוט למה שמישהו ירצה לפגוע דווקא בך?!"
ברקע: איש עם נבוט מתקרב לעבר כיסאו של הפרנואיד...
ד"ר: "הסתכל מסביבך! יש מישהו שרוצה לפגוע בך?!"
פרנואיד: (קם ומסתכל מסביבו)
איש עם נבוט: (מכה בחוזקה על ראשו של הפרנואיד).
פרנואיד: (מעוצמת המכה עף אחורה ונופל מיד על הרצפה בצעקות
כאב)
ד"ר : (עיניו מופנות כלפי מעלה... ממשיך בדבריו באדישות כאילו
הוא אינו מבחין בדבר...) "החיים יכולים להיות יותר טובים אם
תפסיק לחשוב שאנשים לא אוהבים אותך..."
פרנואיד: " (אומר ספק שואל בקול חלש וצרוד כאילו מבקש עזרה)
"דוקטור?!..."
איש עם נבוט: (גורר את הפרנואיד כשהוא מחזיק בידיו אל מחוץ
לבמה)
ד"ר: "אני שמח שאתה סוף, סוף מבין שאפשר לחיות גם אחרת..."
(פותח את עיניו ושואל תמהה כיצד היה יכול להיעלם במהירות בלתי
מורגשת שכזו) "מספר שמונה?!"
(מסדר את ישבנו בנוח על הכיסא, פותח את חבילת הסיגריות ומדליק
להנאתו סיגריה נוספת...)

סוף.

הערה לידיעת הקוראים: מספר שמונה ניצל מניסיון ההתנקשות אך מת
כעבור יומיים בתאונת רכבת מחרידה. אתכם הסליחה.