צור האור וגעגועים.
רוחות מעבר על עורף נושבות,
אוניות העוברות ממסע למסע
טעונות בכבדות, תקווה חדשה, עליהן סוחבות.
ימים קדושים עברו הם,
הבאים עוד יבואו ומבורכים.
קול רעמים לקול שפרות,
הבאים מתוך אדם-עולם.
תפילה לסוף המסע, והאוניות
יפרקו מטעני שמיים על ארץ ברוכה,
היבשה היא ועייפה.
צחור האור וגעגועים, לימים, לימים הגשומים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.