יש ילדה וקוראים לה שיר, ילדה מקסימה ביופייה שכל אדם ייפול
לנוכח פניה המתוקות. ועיניה זה משהו מיוחד, עיניים תכלת-כחולות
לה, וכאשר אני מביט בהן אני נופל לתוך מקום, לתוך עולם שהוא
מורכב מיופייה הפנימי של אותה שיר, יופי מקסים, יופי ייחודי,
וכאשר אני יוצא מעיניך אני נוכח לפניך המתוקות, לשערך החלק,
הגולש עד לכתפיים, ולמבט שיש בעיניך. רגע שנראה כמו חלום גן
עדן למעשה הוא המציאות. אך המציאות לא תמיד מחייכת כאשר אני
רואה אותך, אני מבין את האמת, בשבילי את כוכב נוצץ בשמיים שידי
לא תוכל להגיע אליו, לא תוכל להגיע אליך, אך אם רק תהיה כוכב
נופל ותפלי לידיים שלי ולא של מישהו אחר, אוכל לגעת ברגע של
אהבה ולזכות במבט עיניך, במבט שיחדור למבט שלי ולזכות ברגע
מאושר, ברגע רומנטי שאין כמותו, ברגע שאדע שאינו עוד חלום של
תקוות נכזבות אלא מציאות אמיתית, מציאות שבו את באמת שלי ולא
של מישהו אחר. אני אהיה בן אדם מאושר הרבה יותר מכל בן-אדם
אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.