יש דברים שאני פוחדת לכתוב כי מעצם כתיבתם אני מכירה בקיומם
וזה פשוט משהו שלא תמיד אני מסוגלת לעשות.
כי אחרי הכל כתיבה היא מעין דרך התמודדות - וגם אם הפסיכולוג
שלי טוען שאני לא יודעת איך להתמודד עם הבעיות שלי ושאני בעצם
בורחת מהן (זה שאני מתעופפת לי לחו"ל כל פעם שנמאס לי זה לא
אומר שאני לא מתמודדת!).
אני חושבת שהוא לא ממש מבין שאני כן מתמודדת איתן - דרך
הכתיבה. אפילו אם זה כשאני קצת (או הרבה) מסטולית בארבע וחצי
בבוקר (אשמתי שלמוזה שלי יש שעון ביולוגי דפוק?!).

אז הא לך פרופסור דותן - פסיכולוג מוסמך למתבגרים! - מי אמר
שאני לא מסוגלת להתמודד?!