|
וברטוטי האור
הפכתי שקופה בעומדי לפניך
אל מול אורה הקלוש
של לבנה תועה.
ואז...
תהא העצבת מרחישה
זוחלת אל ליבי
ואנוכי
אעמוד בצילה ואחבקה
בכל רחשי נפשי.
ורוח קדים סוערת
סומכת גופי
בכפיה. |
|
|
- זה שאתה נדחף
בתור מזכיר לי
תקופות אפלות
משנות השלושים
של מאה מסוימת
שלא הייתי רוצה
לרמוז עליהן...
כבשל'ה בסופר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.