שטן קטן לבוש בשחור
בא אלי פתאום לאור יום,
"קראת לי" - שאל.

שטן קטן לבוש בשחור,
הייתי בבית הגדול,
ישבתי על החומה
הפחדתי, "באתי לקחת
עוד נשמה".

"תלמד ! " -אמר,
בחרתי, וכמו בחלום,
הגעתי בחזרה.

אור, מתוך שחור
לבן צחור, מוציא אותי
מתוך הבור,
"אל פחד" - נשמעה תפילה,
השטן הקטן נשאר מאחור,
קבור עמוק, בשלו, עמוק בתוך בור.

נבואה,
" שטן קטן לבוש שחור" -שאלתי,
פחדה היא מהאור, "באתי להציל את נשמתך" -אמרתי.
אימה ופחד פניה הראו,
"מפלצת, מפלצת" - צעקה.

שטן קטן  לבוש שחור,
חושב שבידו יש פיתרון .
אין אהבה אפילו גם חיבה,
נשמתו האבודה היא אבודה.

שטן קטן לבוש בשחור,
ביקר בתוכי,
אבל נשאר אצלה.