אופליה קוביין / איך |
מתוך תוכי
אין מנצחים
במלחמה
האהובה
מחבקת את עצמי
מתוך אשמה,
מתוך הכרח,
בעל-כורחי
והתקווה, הו התקווה
הרי יפה
כל-כך
אז איך
כשעצב בא
גם כשהוא
הולך
הוא לא
נשכח?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|