דנה מרידור / הארץ שלי ציונית |
כבר שנים שאינה פותחת ת'דלת.
ארץ זוועות כאב ודם.
הארץ שלי כבר מזמן מיואשת
יושבת שותקת ואיננה דורשת,
אבל מרחמים, רק תנו לה יד.
לארץ שלי זולגת דמעה בכל לילה,
ויש לה מספר על היד.
היא לוקחת רובה, יורה -
ומסתובבת מיד.
הארץ שלי מבולבלת
בין דת לציונות ומדינה
ולפעמים נדמה לי, שאם היתה יכולה,
היא הייתה,
עוזבת את עצמה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|