דנה מרידור / רגע של תקווה |
ובמלט ידיי אטמון
לא אחדל גם אם נגמר
אם יכשילו רגליי לא אפול.
את ביתי הקטן מי ישרוף -
כל חושקי רעתי.
אבנהו חדש בלי לזעוף,
אבנהו חזק יותר - את ביתי.
ונפשי שיכלה לרומם
כל אשר אותי אהב
לא תאמר די לעולם
ותאסוף שבריה אי-שם.
ואקרא בקול: לא ליאוש
ואני בעצמי לא אבוש
כי הנני חזקה מהסלע
כי הנני רמה מהברוש!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|