הלום בכסא ילד יקר שלי
הלום בו בחזקת מחץ
גע בו בראשו ילד יקר שלי
של אותו אדם מוזקן

הלום בכסא בחכמת מלאכים
בעוצמת איתנים
בשתיקת מרחבים
בקילוף העצים
שמתפרקים אט למטה

בעוד השמש זורחת והירח עולה

אנשי כיסא הולמים בך
אותו אדם מוזקן,
בעוצמת איתנים הלום בהם

צא מהקליפה
ראשך מורם...
למעלה

יצאת מהקליפה
אתה בחוץ
מידע ראשוני אבל לא נחוץ

הלום בכסא בחכמת מלאכים
יצאת מהקליפה
עכשיו רוץ מהר לפני שתיתפס

תפגע לעצמך ישירות בלב

בעוד השמש זורחת והירח עולה

רוץ על חוף הים
תן לאבנים לרכך את
האבניים לרגלייך

החול לפעמים קר וחם
ואתה שוקע ומאט
כמעט עוצר,
אל תעצור, ולא תיתפס
הלום בכסא בשתיקת מרחבים
בעוד היא השמש
ואתה המשייים
פחון בלבך שהיא הנכונה

בעוד השמש זורחת והירח עולה

אתה עף בשמיים
ללא שתיקה מובכת
רק אתה וכל שאר העולם
ואתה הולם ברשע עם הזקן
הולם בו עם כיסאך
עם לבך ועם כל כאבך
גע בו עם קליפתך ועם כל נוצותיך
והוא ילך
והשמש שוב תרצה להאיר את עולמך
ועכשיו רוץ לפני שתיתפס

תפגע לעצמך ישירות בלב
בנקודה שאתה כל כך אוהב

בית בטבע
במרכז הציוילזציה
כשהשמש היא קיומך
ואתה היקום

אני לא שכחתי
שברגע שמפסיקים לרוץ מתים
ובכל זאת אני מת
ואתה

לך אליה אל השמש
אמור לה כל אשר ללבך
פגע לה ישירות בלב
הרי היא זאת אשר אתה אוהב

עוף בשמיים והלום בכוכבים
זעזע אותם עם כיסא
בקילוף העצים, שמתפרקים אט למטה

בעוד השמש זורחת והירח עולה