לפעמים יש לאדם בית וחלקת אדמה,
לפעמים רק בית או רק חדר בתוך בית
ולפעמים רק פינה שכוחה בפינת רחוב צדדי.
יש אנשים שיש להם משפחה הורים וילדים ואחים
ויש כאלו שיש להם כלב או חתול.
וגם כאלו שכל מי שמסב להם רעה בעולם הוא המוכר במכולת.
לכל האנשים יש חבר בעולם, ולו חבר אחד שהוא פרח או שביל
גם כאלו שישכנעו אותך כי אין להם אף אחד,
ודאי יש ספר אחד על המדף או מכתב ישן שמזכיר להם תקופה.
לכל אדם יש שם.
לפעמים האדם לא אוהב את שמו ונותן לעצמו שם אחר,
אך גם אם שמו שם אדם דומה לעוד מליון, הוא ייחודי שלו
בצורה שהוא לא של אף אחד אחר.
לרוב יש לאנשים אמונה, לא בהכרח באלוהים או בנסים
אבל במשהו שמתאים רק להם.
גם אמונה בלא להאמין בכלום זו אמונה.
כנראה שאף אחד לעולם לא יוכל להבין לעומק מהי בדיוק אמונת
האחר
ולכן היא הכי שלו שאפשר.
ולי, מה יש לי?
יש לי אם ואב ואח וסבתא וכלב ו 2 בתים עם פינה להיות בה,
כי אמי ואבי לא מצאו אושר יחדיו.
ויש לי תמיד חברים בעולם, היו רבים, נשארו רק אמיתיים וטוב
שכך.
ויש לי גם מכתבים ישנים ותקופות שכבר הפכו לזיכרון שהוא חיוך
ולא עצב.
יש לי שם, שם שנתנה לי אימי, שם שלא הייתי משנה לעולם,
כי בזכותו העולם שלי הוא ככה ולא אחרת.
ויש לי גם אמונה בכוח לחיות ויכולת להיות מאושרים
וגם שיש שומר עלי ושתמיד אפשר לשנות מה שלא נעשה עדיין
והכי חשוב יש לי תודה גדולה, מעבר למה שאפשר לאמור במילים
על כל מה ששיך לי וכל מי שצועד איתי וכל מה שלמדתי,
וגם סליחה, קצת ביישנית על כל טעות שפגעה במישהו,
אנחם בכך שלמדתי לפעמים יותר מטעויות.
ויש לי גם געגוע, קצת עצוב ,לאנשים שלא עזבתי מבחירה.
ולאיש אחד זקן וחשוב שהלך לעולמו, סבא, שלימד אותי סקרנות
וטבע.
ויש גם את העתיד, לכל אדם יש עתיד,
לא תמיד הוא יודע כמה או מה לעשות בו
אך יש לו עתיד שהוא רק שלו, דף חלק שהוא בנה לעצמו
עתיד שלם שיכול להיות מקסים אם יבחר בכך.