New Stage - Go To Main Page

עדן ארבל
/
החברות מתה

הם יושבים בבית. בסלון. כולם עצובים, חלקם בוכים, חלקם מעלים
זכרונות ויעל, יעל יושבת בצד ובוכה, בוכה על החברה הכי טובה
שלה. ונזכרת בעבר, מהפעם הראשונה שהכירו עד הפעם האחרונה.
יעל ונעמה החברות הכי טובות עוד מילדות. מאז שהכירו אחת את
השניה הן לא נפרדו. הן היו ממש כמו אחיות, שיחקו בגן, למדו
בכתה, התבגרו יחד התאהבו יחד כולם ידעו שיעל ונעמה החברות הכי
טובות. ואי אפשר להפריד בניהן. שום דבר, שום ריב ושום אדם לא
הפריד בניהן עד מותה של נעמה. רק לפני שלושה ימים הן יצאו
לקניון להסתובב, אם הן רק היו חוצות את הכביש במעבר חציה, אם
רק המכונית הייתה רואה אותן. יעל לא נפצעה כלל היא הספיקה
לברוח ואילו נעמה, נדרסה!
יעל באה כל יום למשפחת בגין לשבת שבעה. כל יום הייתה באה
וחושבת עליה ובוכה.
היא נזכרת ברגעים השמחים שהיו בניהן, המסיבות שהלכו אליהן
ואפילו הריבים הקטנים שהיו בניהן, היא הייתה כל כך עצובה וחשבה
שהיא אשמה, שאם היא הייתה מושכת איתה את נעמה עכשיו הן היו
יחד, היא כל כך הצטערה שזאת לא היא במקומה, שהיא עכשיו לא
בקבר, היא רצתה להיות במקומה, במקום נעמה ושעכשיו נעמה תהיה עם
המשפחה שלה המשפחה שעכשיו בוכה עליה.
יעל נכנסה לחדרה של נעמה והסתובבה שם, הייתה לה צמרמורת בכל
הגוף אבל הרגישה שהיא לא יכולה לצאת משם. היא נכנסה כדי לקחת
את האלבום תמונות, לראות איך עברו את השנים יחד. הכל עוד היה
מסודר בחדר, כאילו כלום לא השתנה, כאילו היא עדיין שם. היא
ניגשה למדף להוציא את האלבום, האלבום היה גדול וכבד וזה הקשה
עליה, בזמן שהוציאה את האלבום נפל על הרצפה ספר קטן ונפתח.
זהו היה היומן של נעמה, נעמה לא אהבה שמחטטים לה בדברים ויעל
ידעה זאת אבל הסתקרנה מדי וגם ידעה שלא ישנה דבר אם היא רק
תציץ בו, היא העבירה את הדפים ונעצרה בעמוד מסוים והתחילה
לקרוא.
"אוף! אני שונאת אותה, זה שההורים שלי חברים טובים של ההורים
שלה זה לא אומר שאנחנו צריכות להיות חברות גם, היא נדבקת
ומעצבנת, כולם חושבים שאני והיעל הזאת חברות כל כך טובות שאני
לא יכולה להרוס את זה, בטח גם היא חושבת! היא כל הזמן משתפת
אותי בדברים שממש לא מעניינים אותי ואני צריכה לעשות את עצמי
כאילו אני מקשיבה, אם לא היו חושבים שהיא ואני חברות כל כך
טובות ממזמן הייתי מתרחקת ממנה אבל אין לי ברירה אני צריכה
לסבול אותה עד שימאס לכולם מאיתנו, בכל אופן לי כבר נמאס ממנה
ממזמן!"
יעל הייתה בשוק, היומן נפל לה מהיד, היא הבינה שעד עכשיו היא
חייה באשליות ושזה שנעמה מתה עכשיו לא משנה דבר, החברות שלהן,
מתה ממזמן!



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 19/10/03 4:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדן ארבל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה