New Stage - Go To Main Page


וכל מה שנשאר לי זה לקום בבוקר ולחייך,
כאילו הכל בסדר.
כל מה שנשאר זה להסתובב בבית ריק, שהיה מוכן לקלוט את שנינו,
אבל קולט רק אותי.
נשאר לנשום ולנשוף, ולהזכיר לעצמי לעשות את זה, כי חייבים.
נשאר לעמוד ולהתאים גרביים, לקפל אותן יפה, ככה שיהיה נוח
לפתוח וישר לגרוב.
להכין ארוחת צהריים ליחיד, בכמות שתספיק לזוג; ללכת להתקלח לא
כי מלוכלכים, כי זה מעביר את הזמן.
נשאר להסתובב בין הקירות, לדמיין שאת בחדר ליד, מחכה לי שכבר
אבוא; נשאר להיתקל בדברים ששכחת, בברכה שכתבת ליום הולדת,
בחולצה שלך שלוויתי ממך.
נשאר ללכת לישון, על כרית שעדיין לא התייבשה מהדמעות; לשכב
בחושך ולחשוב מה את עושה עכשיו.
נשאר להיזכר בדברים שעשינו, במורה שלך שאמר לי לשמור על האוצר
שיש לי.
נשאר לאהוב אותך ולהתגעגע,
ונשאר לזכור שהיום, זה המחר שממנו כל כך פחדתי.


מוקדש לטלי



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 24/9/03 19:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב וושינגטון כרמלי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה