וכל מה שנשאר לי זה לקום בבוקר ולחייך,
כאילו הכל בסדר.
כל מה שנשאר זה להסתובב בבית ריק, שהיה מוכן לקלוט את שנינו,
אבל קולט רק אותי.
נשאר לנשום ולנשוף, ולהזכיר לעצמי לעשות את זה, כי חייבים.
נשאר לעמוד ולהתאים גרביים, לקפל אותן יפה, ככה שיהיה נוח
לפתוח וישר לגרוב.
להכין ארוחת צהריים ליחיד, בכמות שתספיק לזוג; ללכת להתקלח לא
כי מלוכלכים, כי זה מעביר את הזמן.
נשאר להסתובב בין הקירות, לדמיין שאת בחדר ליד, מחכה לי שכבר
אבוא; נשאר להיתקל בדברים ששכחת, בברכה שכתבת ליום הולדת,
בחולצה שלך שלוויתי ממך.
נשאר ללכת לישון, על כרית שעדיין לא התייבשה מהדמעות; לשכב
בחושך ולחשוב מה את עושה עכשיו.
נשאר להיזכר בדברים שעשינו, במורה שלך שאמר לי לשמור על האוצר
שיש לי.
נשאר לאהוב אותך ולהתגעגע,
ונשאר לזכור שהיום, זה המחר שממנו כל כך פחדתי.


מוקדש לטלי