|
בואי ונאהב
אהבה מציאותית
את דרכך אל שפתי
יחסום אפי הגדול
ואני אטעם שוב בפיך
את ארוחת הערב שאכלנו
את ידי המלטפת את עורפך
ידגדגו שיערות קטנות ורכות
ואני אנסה לפתוח מאחור
את חזייתך הנפתחת מלפנים
ונאהב
לא לצלילי כינורות
אלא לצלילי השכנים
שרית חדד מלמעלה
וויכוחים על הכלים מהצדדים
שומנייך ירקדו בשמחה
לקצב שאכתיב באגן
עד שאגמור, מוקדם
בשטף של קולות מוזרים
ואת בכל זאת מסופקת
כי לפחות עמד לי
הפעם
נלך לישון מחובקים
ואת תתחילי לנחור
עד שאנדוד מזרועותייך
לקצה המיטה
שם אוכל להרדם
ובבוקר נקום יחדיו
מסריחים מהפה
מאוהבים מאוהבים מאוהבים
באמת |
|
|
הוא לא יודע
לנגן, הוא לא
יודע גם לכתוב
ובעיניו זה לא
הוגן, והוא חושב
שזה לא טוב
הוא לא יודע
לרקד, או לדלג
על שלוליות
הוא לא יודע
לנקד ולא לסחוב
בעליות
הוא לא כותב על
שולחנות ולא
חותך בסיבובים
לא מתעסק עם
אלמנות ולא יורה
בארנבים
אדם מאוד מאוד
פשוט, שלא זקוק
לשום כפיל
תמיד נוהג
ברגישות, ורק
חבל שנקרופיל
זוזו לסטרי ושכן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.