יובל הולגרסון / נכבה לאיטי |
הגיע תורי, להגיע אל שפת המדרכה.
כנראה שידעתי. זה אף פעם לא היה רחוק מאוד, אבל גם לא התקרב
מספיק
כדי שאוכל להרגיש את החום בכפות הידיים והזיעה ממלאת את בית
השחי,
הגוף יודע מתי תורו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|