קובי לרנר / בראשית |
וחושך במוחי, וכמעט שהתרגלתי
לנסיעה הלילית נטולת הנוף
ללילות הבדידות ולשקט
ולרעש שיצר הריק.
והנה הגעת, ובמגע יד
אמרת "ויהי אור"
ויהי אור בחיוך אוהב
ברפרוף אצבעותייך על גופי
"ויהי אור"
בשפתייך שנצמדו לשלי
בריח שיערך שפגע באפי
"ויהי אור"
עת עטפתי אותך בידיי
נרעש מההתרגשות שבאחיזתך
נטען מהחום היוצא מעורך
חי יותר כשאני איתך
חי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|