|
הבכי והדמעות
פורצים לשמע שמך
העצב והכאב
מתפללים למנוחה
אתה הרסת את חיי
אני רוצה למות...
הפרפרים בבטן
נעלמו אחרי השיחה
האהבה גם היא
התפוגגה
אך הרגש העז
להיות בחברתך
מכביד עלי
על נישמתי
על גופי
על נשימתי
ועל חיי
אני רוצה לסיים את חיי |
|
|
-ההוא מרחוב
סומסום, שמוכר
אויר בשקל, הוא
קיבוצניק?
- לא, הוא
בובה.
- אז למה הוא
קורא לכולם
חבר.
צאלה ביטון
עוזבת קיבוץ
לשעבר.
דיאלוגים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.