|
לפעמים אני עוד רואה אותה
מתחבאת שם עמוק בתוכי
מאחורי הלבלב או ליד הריאות
מציצה מאזור המוח הארוך
לפעמים נדמה לי שהיא שם
אפילו סתם עומדת במקומה הישן
בין החתיכות של הלב
שהיה שלם
עומדת שם בשקט מחכה
ואז אני מתעורר
מסתכל לתוכי ויודע
יודע שהיא הלכה לה לעד
היא לא הייתה גדולה במיוחד
גם לא מעוררת גאווה
אבל היא הייתה שלי
ותמיד הייתה שם איתי
היחידה שמעולם לא נטשה
ועל כך אהבתי אותה
היא הייתה נשמתי היחידה |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.