אנשים אומרים על עצמם שהם שמחים
ושהעולם מחייך אליהם
אבל בין אותם אנשים
מסתתרים כמה שהם לא באמת מאושרים
מתעלמים מכל העצב והתסכול
ומראים כלפי חוץ שהם שמחים.
כשמישהו אומר שהכל טוב אתו
אף אחד לא מתעמק יותר מדי
וככה זה ממשיך
הסיבות לעצב ממשיכות להתחלף במהירות מסחררת
אבל הוא תמיד קיים.
עוד לא פגשתי מישהו שידעתי בוודאות שהוא מאושר
כי גם אני אחת מאותם אנשים ששואלים ולא מתעמקים יותר מדי
אולי אם אנשים יתחילו יותר להקשיב ולא תמיד מתוך נימוס
רמות העצב בעולם ירדו קצת
ונוכל לנשום אוויר קצת יותר נקי...
משקרים, ממזימות ומאנשים שמרוב צבע לא רואים להם את הפנים